שאלות שונות שהצטברו לי

שאלה

שלום הרב, מועדים לשמחה!

רציתי ליישב כמה קושיות שהצטברו לי עם הזמן ועכשיו בחוה"מ יש לי יותר זמן להתעמק בהם:

1. מובא לדעתי באחד המדרשים שקב"ה אמר למשה לרשום בתורה "נעשה אדם כצלמנו כדמותנו" וכל הרוצה לטעות יבוא ויטעה (וכן "צדיקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם". מצד שני, רשום במשנה באבות "חכמים הזהרו בדבריכם שמא יבואו תלמידים הבאים אחריכם וישתו מים הרעים וימותו וכו'

אמנם אפשר לתרץ שפה מדובר בקב"ה ופה בחכמים בשר ודם,אבל עדיין קצת קשה אם קיים העיקרון של להזהר שלא לומר דברים שיפרשו לרעה או לטובה הרי שזה זה תקף לקורא ולא לכותב, וגם אצל קב"ה וגם אצל חכמים יבוא הקורא ויכול לטעות. כיצד מתיישבת הקושייה?

2. שמעתי שיעור על בריאת העולם שלפי הזוהר נדמה לי, הקב"ה ברא את עולם הזה למרות כל הייסורים,האסונות וכו' כי הנשמות בגן עדן מתביישות בשכר שלא מגיע על שום עמל

יש לי 2 שאלות על העניין:

א. שמעתי שיעור של הרב שי עטרי מדרך הבעש"ט (בלי קשר לנושא הנ"ל,שיעור על גאווה וכו') שהרב אמר שגם המצוות והמעשים של כל אדם זה רחמי ה' עליו,אפילו הרצונות הטובים זה מתנה שה' נתן לו. אפשר גם להזכיר את הגמרא שאומרת "אלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו"(ושמעתי /קראתי דברים בסגנון אצל עוד רבנים. במיוחד בדרך ר' נחמן מברסלב זיע"א וכו')

לפיכך – איך אדם מקבל שכר על משהו בעוה"ב? הרי בכל מקרה זה לא בא מכוחו אלא מהשי"ת. (וכן להפך ח"ו בחטאים, כמו בגמרא בברכות שאליהו הנביא אמר לקב"ה "ואתה הסיבות לבם אחורנית")

ב. סוף כל סוף יש הרבה מאוד צער בעולם,מלחמות,גירושין וכו'.. (כמובן לא נוכל להבין לעומק את דרכי השי"ת אבל תורה היא וכו'.. השאלה עלתה לי בעקבות אסון מירון ולמידה די מעמיקה של כמה מקורות בנושא ייסורים ותכליתם בעולם הזה. ברור לי שהשי"ת הוא טוב ודרכו רק להטיב ולכן אני שואל) אם כל הצורך בעולם הזה הוא בגלל שמצד הדין הנשמות באמת מתביישות בעוה"ב – הרי גם את האמת הזו ואת ההיגיון הזה הקב"ה בעצמו יצר. אם כן – השי"ת לא יכל לברוא עולם עם אמת והיגיון שבו אין את עניין הנהמא דכסופא? ועל ידי כך היו נחסכים כ"כ הרבה אסונות וצער…

3.(עירובין יג)איך הסכימו חזל שנוח לאדם שלא נברא - הרי כל מה שה' עושה זה לטובה ודי לו לאדם להודות שהוא חי וכו(איכה רבה ג יג - מה יתאונן אדם חי דיו שהוא חי. אמר רבי לוי אמר הקדוש ברוך הוא: חיותך בידי! וחי. ואתה מתאונן?! )

4. ראיתי מדרש חז"ל או מקור חזל"י אחר שכל האומר "ויכולו השמיים" בערב שבת נמחלים עוונותיו. וכן משתתף בברית מילה ועד. אם ככה,על מה יש משפט ביום כיפורים? הרי כל שבוע העוונות נמחלים, אז לפי זה לכל היותר יש דין בשמיים בכיפור נטו על השבוע האחרון עד כיפור? פשוט שזה לא כך, אז איך הדברים מסתדרים?

5. בעניין המחלוקת הראשונה בין הלל לשמאי בסמיכה ביום טוב, וכן לתקנת תקיעות שתרת תשת תרת של רבי אבהו(לפירוש הרמבם שזה באמת נובע מספק מה הקול האמיתי) - איך חכמים לא בדקו מה היה לפניהם במחלוקת? הכוונה שלי,אולי במחלוקת סמיכה ביום טוב באמת דורות לפני הלל ושמאי נחלקו ואולי זה מחלוקת עוד מימי תחילת בית שני ואז העניין מובן, אבל אצל רבי אבהו - הרי היה לפני את רבי הקדוש,רבי יוחנן, רבי שמעון בר יוחאי,רבי עקיבא - איך ייתכן שעד הדור של רבי יוחנן לא היה מחלוקת בתקיעות(ושוב,לפירוש הרמבם במחלוקת - כי לשיטת רב האי גאון לא תוקנה התקנה מצד מחלוקת אלא כדי לאחד שבכל מקום יהיו אותן תקיעות) ופתאום בדור של רבי אבהו לא ידעו מה התקיעות? מה הפשט בזה?

6.ראיתי שמופיע בכתבי הארי"י שיש יב שערים בשמיים לקבל י"ב נוסחי תפילה(ספרד אשכנז וכו') - איך יכול להיות שעל פי הקבלה יש יב שערי שמיים לקבל יב נוסחי תפילה, אבל חזל הרי תקנו נוסח תפילה אחיד?

אפשר לתרץ שעם השנים שנהיו שינויים נפתחו השערים האלה בשמיים ,אבל זה דוחק לדעתי..

אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו

תשובה