שאלה
כבוד הרב שלום רב,
ברצוני לשאול אותך אודות פרשה אשר מטרידה אותי ולא אחת מערערת את אמונתי.
רציתי לשאול אודות פירוש אלטרנטיבי לפרשת פילגש בגבעה.
הסיפור מהווה את אחת הדוגמאות לסיפורים אשר מורות בתנ"ך פותרות אותן במשפט "נסתרות הם דרכי ה'". ואף על פי כן, אשמח אם תוכל לנסות ולהסביר לי את הרציונאל העומד מאחורי מעשי ה' בפרשה זו.
וליתר דיוק – אינני מבינה כיצד, לאחר המעשה הנורא והמזוויע של שבט בנימין (והתנ"ך מדגיש כי מדובר בכלל השבט שביצע את המעשה או לא מנע ממנו לקרות) והמעשה הנאצל מנגד, של שאר השבטים לצאת נגדו למלחמה (מלחמה על ערכים שמראה על סולידריות) לא גובה בתמיכת השם ונגמר בחללים רבים.
אשמח מאד לקבל תשובה, לאחת הפרשות התנ"כיות שהפירושים המקובלים פשוט אינם מספקים להם תשובה מתקבלת על הדעת.
תודה מראש.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
בס"ד
שלום לך
פרשת פילגש בגבעה היא אכן אחת הפרשיות הקשות של מלחמת אחים בתוך ישראל, אם כי לא הקשה שבהן, שהרי גם אחרי פילוג הממלכה במלחמה שבין אביה מלך יהודה ובין ירבעם נהרגו רבים יותר מישראל.
את מעלה שאלה חשובה: מדוע בני בנימין מצליחים מול שבטי ישראל? מדוע ישראל נופלים בפניהם פעמיים? ובלשונך: מדוע אין לישראל גיבוי אלוקי?
אכן חז"ל והמפרשים דנים בשאלה זו, אעלה בפנייך את תמצית דבריהם:
כשישראל הולכים למלחמה נגד בנימין, עשרה שבטים מול שבט אחד, האם הם עושים את זה מהמניעים הנכונים? אם מה שמציק להם הוא מעשה הפשע הנורא באותה פילגש, מדוע לא באו בדברים עם זקני בנימין שהם ידונו את הצעירים הסוררים, הרמב"ן מגלה שזהו הוויכוח שבין ישראל לבנימין, שבני בנימין טוענים שהם ידונו את אנשי שבטם, ובני ישראל רוצים להפקיע את סמכות השבט, ואומר הרמב"ן שבני בנימין צודקים, והם היו דנים את צעיריהם. ואולי זה מגלה על עוד משהו, האם בני ישראל שמעו את המעשה כפי שדיינים שומעים מעשה משני צדדיו, אולי ההתפעמות מתיאורי האיש הלוי שזנח את אשתו והשאיר אותה בחוץ כהפקר לאותם פושעים היא זו שהפעילה אותם?? תנסי ללמוד את הפרק הזה שלא מזווית הפילגש אלא כשופטת אובייקטיבית, האם בני ישראל דנו כפי שמתבקש לפני שפעלו? האם הם נועצו בפנחס שהיה בתקופתם, או בעתניאל בן קנז שלדעת חז"ל אירוע זה היה בתקופתו? האם הם פעלו מהראש או מהלב? האם ככה עושים משפט? חז"ל מוסיפים עוד נדבך: כמה קילומטרים משם יש עבודה זרה שעושה האיש הלוי מפרשת פסל מיכה, אם אכן נזעקו ישראל על בקשת הצדק והטוב, למה לא ביערו מתוכם רוע ע"ז? כשהמניעים לא מספיק טהורים לא ניתן להילחם מלחמת קודש, אם ישראל לא מספיק ישרים בתוכם, אל להם לתבוע צדק מאלוקים.
ולסיום: במגילת תענית קבעו יום צום על פרשת פילגש בגבעה, ולמרבה הפלא יום הצום הוא היום שבו נאספו ישראל על פילגש בגבעה ולא היום שבו זה קרה. וזאת בגלל ההחמצה הגדולה בצורת ההתכנסות.
קצר המצע ויש עוד הרבה לומר בפרשה זו, ואשמח להרחיב בהזדמנות אחרת, בהצלחה.
הרב יעקב ידיד
ראש ישיבת ההסדר כרמיאל