מידות והגדרות ביחס לקב"ה

שלום וברכה,
א. כשבאים לברר וליחס תארים לקב"ה יש הקדמה שחשוב לזכור והיא שבאמת כשאנו מדברים על הקב"הבעצמו אי אפשר לתת לו שום תאור ומידה כיוון שכל דבר גם הטוב ביותר הוא מוגבל. למשל חכמה היא דבר טוב, אבל חכמה במושגים שלנו היא דבר מוגבל, שגם החכם הגדול ביותר שייך (באופן תיאורטי) שיהיה חכם יותר ממנו, ולכן איננו שלם בשלמות גמורה. וגם בעל החסד הגדול ביותר שייך בעל חסד גדול יותר ממנו ולכן איננו שלם בשלמות גמורה. כל המידות והתאורים שאנו יכולים לקלוט בשכלנו הם גשמיים ומיוחסים למידות של "אדם", ושכלנו, שהוא קשור לחומר, אינו יכול לקלוט מושג מופשט לגמרי. לכן אם אין אנו יכולים להבין בעצמות האלוקים מאומה, "כי לא יראני האדם וחי".
אלא אנו יודעים שאפילו שאיננו מבינים, הקב"ה הוא הטוב המוחלט ושלם בשלמות הגמורה שאיננו יכולים להבין אותה. וכשאנו מתארים את הבורא: רחום, חנון וכדו' הכוונה שהקב"ה פועל בעולם פעולות של רחמים, למשל: שמטיב עם בני אדם וכדו', אבל להכיר ולהבין את הקב"ה בעצמו אי אפשר. וכמו שכתב הרמב"ם ב"מורה נבוכים": "אילו ידעתיו – הייתיו".
ב. איננו יכולים לשאול: "איך הקב"ה טוב בלא להתאמץ?" כיון שכל זה שייך ל"טוב" שאנו מכירים, שהוא טוב גשמי בעולם הזה אבל את המושג "טוב" שמיוחס לקב"ה אין אנו יכולים לתפוס וזה טוב מוחלט וגמור שאינו כלל במושגים שלנו. לא שייך גם כן המושג "להתאמץ" אצל הבורא, "לא יעף ולא יגע". באופן כללי אין לנו להשליך את הנתונים וההגדרות שאנו חיים בהם על הבורא. יש מושג של "טוב" גבוה לאין ערוך ממה שאנו מכירים, שאין אנו יכולים להשיגו ושלמות זו אינה במאמץ,וזהו טובו של הבורא.
בברכה
שלמה, חברים מקשיבים