מה הם מידות ה' ואיך נדבקים בהם?

שלום לך,
שאלת על מדותיו של הקב"ה, שאתה רוצה ללמוד עליהן ולהתפתח לאורן.
אכן, נראה שזו נקודה מרכזית ומהותית מאד במחשבת היהדות, שעל פי כללי ההלכה והמוסר התורניים יש להקדיש אליה מקום מרכזי בתשומת הלב.

א. הרשה לי לפתוח בכמה נקודות כלליות בענין מדותיו של ד', אע"פ שלא שאלת על כך ויתכן מאד שאתה יודע היטב אותן.
בגמ' בסוטה (יד.) ובהלכות דעות ברמב"ם נפסקו ההלכות של מצוות ההליכה בדרכי ד', מה הוא רחום אף אתה רחום וכו'.
יש לזכור כשבאים ללמוד על דרכיו של הקב"ה, שאין אנו מתיימרים להבין את ד', הוא אינסופי ואינו נתפס במחשבתנו כלל ועיקר, אך אנו מצווים להתבונן בגילויו בעולם. מגילויו אלה אנו למדים על הרחמים שהוא נוהג בהם.
מתוך הלימוד על דרכי ד' עלינו גם למלא את חיינו במדותיו הטובות של ד', לא רק ללמוד עליו 'מה הוא רחום', אלא גם, כתוצאה מכך להשתדל להיות 'אף אתה רחום'. (נושא זה מתברר באריכות בכתבי הראי"ה, תוכל לעיין בפסקאות התמציתיות שב'מדות הראי"ה' – בערך 'דבקות').

ב. ועתה לשאלתך, כבר בניסוח בגמרא (סוטה יד.) אנו רואים שמדובר על דרכים רבות, ולא רק על המדות שבי"ג מדות הרחמים שבספר שמות. זה הנוסח שבגמרא:
"מה הוא מלביש ערומים... אף אתה הלבש ערומים, הקדוש ברוך הוא ביקר חולים... אף אתה בקר חולים, הקדוש ברוך הוא ניחם אבלים... אף אתה נחם אבלים, הקדוש ברוך הוא קבר מתים... אף אתה קבור מתים".
אמנם מדות אלה תופסות מקום מיוחד בין מדותיו של הקב"ה.
שאלה גדולה היא, מדוע לא נזכר בספרי הפוסקים בהלכות ההליכה בדרכיו מה הוא 'קנא ונוקם' אף אתה היה קנוא ונוקם.
נראה שהתשובה לשאלה זו מלמדת אותנו על דירוג וסדר בין מדותיו של הקב"ה.
כמו שאצלו יתברך בבריאת כל היצורים בעולם ובסידור הפרנסה לכולם וכו', המדות המרכזיות הן 'טוב ד' לכל' 'חנון ורחום' וכו', ומדת הנקמה תופסת רק מקום צדדי וחיצוני, כמו (בפיוט לימים נוראים) ‘נאפד נקמה סתרו יושר', כך אצלנו - הטוב צריך להיות עיקר, חנון ורחום, טוב לכל, ונקמה תהיה רק במקום צדדי וחיצוני בנפש, שאפילו במי שמותר לנקום ע"פ הלכות נקימה ונטירה, בגוי וכדו', לא נמהר לעשות זאת, ומרכז הנפש ישאר 'טוב לכל' 'רחום וחנון' גם בשעת הנקמה הנצרכת.
במובן זה י"ג מדות אלה הן עיקר מדותיו של הקב"ה, מדות של רחמים.

אם הגענו להבנה זו, שעלינו ללמוד את כל מדותיו של ד', ולא רק את המדות שבי"ג מדות, הצטמצמה המשמעות של המחלוקות בפרוש י”ג מדות מאד. מה בכך שרש"י מפרש כך והספורנו מפרש כך אם באמת כולם מודים שכל המדות הטובות קיימות אצל ד', ובכולן עלינו לדבוק?
נלמד את כל הפרושים למדות ד’, וננסה להבינם ולהתוות את דרכי חיינו לאור כולם.

חילך לאורייתא ולמדות טובות,
בעזרת ד' ומכוחו וכח הארתו בעולם,
מיכאל, חברים מקשיבים