שאלה
לרב שלום! אני לומד בישיבה בשיעור ה' וב"ה אני רואה הצלחה בלימוד הגמרא אלא שאני תוהה לפעמים אם אני לא מבזבז זמן בהבנת הגמרא: מילים בארמית ואפילו את הקושיה והתירוץ ממש! למה להתאמץ ולבזבז כ"כ הרבה זמן רק על הפיענוח? אם הייתי לומד עם שוטנשטיין הייתי מספיק באותו זמן לחזור כמה פעמים על מה שלמדתי! התייעצתי על כך עם חברי וכולם, כך התרשמתי עונים תשובות ש"הכניסו" להם לפה. התשובה המקובלת היא "עמל תורה" אבל מי אמר שזה הוא עמל תורה? אפשר לפרש שעמל תורה הוא להתעמק בתוכן הגמרא(דבר שעליו אני נוהג "לבזבז" זמן רב יותר מרוב חברי),לבדוק ביסודיות שתירוץ הגמ' עונה על כל השאלות ושהקושיה לא קשה על שיטת המקשן. ועוד, אולי לפי התשובה ששמעתי כדאי להקשות על עצמנו יותר כגון למחוק אותיות בגמ' ואז להתפלפל מה היה כתוב! לפי דעתי, המטרה היא לרכוש היקף בתורה וכך לקנותה. אם לא הייתי ברור התכוונתי ללימוד לכתחילה בשוטנשטיין,ולא רק למתקשים אלא כשיטה כללית.ברצוני לציין ששאלתי אינה נובעת מעצלנות, ההיפך, להגדיל תורה ולהאדירה. הרגשתי בכל מקום שאני מעלה את השאלה היא שאני נתקל בקיבעון שלא מבוסס על טיעונים אמיתיים וגאווה שאומרת "אני לא עד כדי כך סתום לפתוח שוטנשטיין". תודה רבה מראש!
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום רב.
1. תשובת ה"עמל תורה" הינה תשובה נכונה אולם צריכה להיות מוסברת כך: אין ספק שעמל תורה כולל בחובו מס' גורמים בינהם הבנת הדף בעצמך, התעמקות בתוכן הדף. כאשר האדם עמל על לימוד הגמ' בכוחות עצמו נבנים בו היסודות של ההשקעה שלאחר מכן ממשיכים בהעמקה. אדם שיעשה חפיף את השלב הראשון של עיבוד הגמ' והבנתה גם בשלב השני לא יצליח. לכן אנו שואפים ל"תורה שעמדה לי באף" כי רק כך האדם מתקדם מעלה מעלה גם ע"י ההתעמקות בהבנת הדף, גם ע"י ההתעמקות בתוכן הדף.
2. הבנת הדף היא היא ההתעמקות בדף.
כלומר: רק על הבנות הפשט נבנות ההתעמקויות (וכן בכל הראשונים שבנו את הסברות על הבנת הפשטים עצמם), מתוך כך שיש כמה הסברים בפשט. לכן לא יהיה תחליף לגמ' הרגילה רק היגיעה בתוך הדברים ומציאת ההסברים השונים בפנים.
לכן בשוטנשטיין ניתן להשתמש לחזרה או למי שעדיין זקוק לכלי עזר אבל לא במעלה ראשונה למי שמסוגל אחרת.
בברכה,
צבי קוסטינר.