למה הקב"ה ברא את העולם , הרי הוא לא צריך שום דבר?

שלום לך,
אנו מצרפים תשובות שכתבו שני חברים:

א. לשאלתך, מדוע ברא הקב"ה את העולם, הרי הוא יצור מושלם שאינו צריך שום דבר.
ובכן, הקב"ה מאוד רוצה בקיום העולם והעולם מאוד חשוב לו. לא רק פעם אלא בכל יום ויום מחדש הקב"ה בטובו מעשה בראשית כיון שהוא מאמין בעולם ומצפה ממנו לקיים את ייעודו האמיתי.
חוד החנית של הגשמת מטרתו של העולם הוא אנחנו - עם ישראל, ההתנהגות שלנו כ"כ חשובה לה' עד שהוא אפי' מעצב לנו את פרטי החיים עפ"י התכנית שלו - כיצד להסתפר, באלו חוטים נתפור את בגדינו, כיצד נדבר ואפי' כיצד נחשוב, עד כדי כך חיינו חשובים לקב"ה.
מהו ייעודנו? מה המטרה שלשמה נשלחנו לעולם? נכתב לנו על כך במסמך האישי שקיבלנו מפי ה' , בתורה - "והייתם לי ממלכת כהנים וגוי קדוש". הקב"ה רוצה שבעולם הזה הגשמי והחומרי יהיה עם שהוא קודם כל מוסרי והגון ואחר כך גם קדוש וטהור ויגרום להשראת השכינה בעולם. עם כזה מתוקן שמקבל נבואה ואותות משמים יוכל לתקן גם את העולם כולו במלכות שד-י עד שנגיע למצב שהעולם כולו מתנהג כמו שצריך מאמין בה' ומתפלל אליו. אנחנו עדיין רחוקים מזה מאוד, אבל לאט לאט בסוף זה יגיע...
ואם תשאלי, טוב, העולם כולו יהיה ממש מעולה, מה ה' יקבל מזה, מה הוא מחפש מעריצים (ח"ו)?
ובכן בנקודה זו אנו סוטים מהשאלה - מה ה' רוצה מאיתנו, לשאלה מה ה' רוצה מעצמו. מכיון שאנחנו איננו אלוקים בכבודו ובעצמו ואף פעם לא ראינו את הכל מהזוית שלו עם עצמו אלא רק מהזוית שלנו אותו, איננו יכולים לדעת בוודאות את התשובה. בדיוק כמו שלעת עתה לא נוכל לענות למשל על השאלה, מה קיים במרחק מאה מיליארד שנות אור מכדור הארץ, אף פעם לא היינו שם וגם איננו יכולים לראות למרחק כזה. או מה קיים בוודאות בגרעין המרכזי של כדור הארץ. יש השערות, אבל וודאות - כיצד תהיה? אנו יודעים רק להקיש ממה שאנו רואים או חשים אך לא מעבר לכך.
למרות זאת, היו שניסו לתת השערות על הסיבה שבגללה רצה הקב"ה בעולמות התחתונים ואמרו שמטבע הטוב להיטיב, זוהי כמין פעולה טבעית של הטוב - הוא ה' להיטיב לאחרים ולברוא עולם ע"מ לקדם אותם. אם כך זו פעולה טבעית שאיננה נובעת מחיסרון כל שהוא.
אייל , חברים מקשיבים


ב. שלום לך,
התשובה לשאלה זו מתחלקת לשניים: מצדו יתברך, ומצד הברואים.
מצדו , בדרך כלל אין אנו שואלים שאלות מחמת חוסר תפיסה שיש לנו בו, "כי לא מחשבותי מחשבותיכם, ולא דרכיכם דרכי נאום ה'". אך בנוגע לשאלה זו כבר הורו הראשונים, שדוקא מחמת שהוא מושלם - לא יתכן שתחסר לו תכונה או פעולה כלשהיא. והיות שהוא יתברך טוב - "טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו", וּמִטֶּבַע הטוב להיטיב, לכן ברא עולם שיוכל להיטיב עמו. אמנם לפעמים נדמה לנו שישנם הרבה רעות בעולם, אך בבחינה מדוקדקת יותר נראה שרוב רובם של המציאויות הם טובות, ובבחינה עמוקה יותר נבחין שאפילו מה שנראה לנו רע הוא בעצם טוב במבט אלוקי-כללי-נצחי.
מצד הברואים, הרס"ג, ובעקבותיו הרמח"ל, אמרו שקיים מושג של "נהמא דכיסופא" ביחס לנשמה. דהיינו שהמצאות הנשמה בעולם העליון ללא עמל ויגיעה להשיג את מעלותיה ודבקותה בה' היא בבחינת "לחם חסד", ויש לה בושה מכך, וממילא אין תענוגה מלא. רק לאחר ירידתה לעולם הזה, וקניית דרגתה בהשקעה ועמידה בנסיונות - יכולה היא לחזור אל תחת כסא הכבוד בהתענגות אמיתית על ה'.
יצחק, חברים מקשיבים