שאלה
בס"ד
(אני מעדיפה שהשאלה תהיה בעילום שם..)
שלום וברכה..
אני אתחיל מהתחלה על עצמי, מכיוון שזה בסוף מתקשר לשאלה שלי.. אז אני בעיקרון ילדה מאומצת התגיירתי שהייתי בת שבועיים בלבד!.. המשפחה שלי המאמצת מורכבת מאמא שלי ואני.. ואנחנו דתיים לאומיים בבית..
אבל אני רוצה לשמור מעבר לכך לא להיות חרידייה אבל להיות יותר ממה שאנחנו בבית וכרגע אני לא יכולה לשנות את הבית או את אמא שלי שכבר רגילה להיות איך שהיא רגילה.. ואמא שלי הייתה מסורתית לפני שהיא אימצה אותי אבל מאז שאני הגעתי אז התנאי של הגיור שצריך לשמור שבת ושאני צריכה ללמוד בבי"ס דתי וכו'..
ובגלל זה אני מרגישה צורך להקים משפחה ולחיות לפי אורך החיים שאני רוצה אבל בבית כעת זה קשה, אני יודעת מה אני רוצה מעצמי ואיך אני רוצה להיות..
אבל אני לא יודעת מה עליי לעשות?..
כי אני יודעת שכעת אני לא יכולה להתחתן וזה לא אפשרי, אבל קשר רציני כרגע זה כן מתאים למטרת חתונה שבעוד שנה או שנתיים בע"ה יהיה חתונה.
איך אני יודעת שמישהו מתאים לי?, ואיך אני יכולה לפגוש את המישהו המתאים אם אני לא מדברת עם בנים( עכשיו התחלתי לא לדבר עם בנים)?...
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום רב,
יישר כוחך על רצונך והשתדלותך להתחזק בתורה ובמצוות. כיוון שלא כתבת מה גילך, ואינני מכיר אותך, לא אוכל לחוות את דעתי באשר לרצונך להתחתן. הרגשתי היא שעליך להניח נושא זה בצד לפי שעה, ולא למהר לחשבו על נישואין. כאשר תהיי בשלה לכך, הדברים יסתדרו בעז"ה. נישואין אינם פיתרון לשם התחזקות דתית. אני משוכנע בכך שאת יכולה לשנות דברים בכיוון אורח החיים בו את בוחרת גם במסגרת בה את נמצאת, וזאת כמובן מתוך התקדמות מדורגת ומתונה תוך כיבוד האמא והתחשבות בה. אני מבין אמנם שאת מרגישה צורך במשפחה, כיוון שלא זכית לגדול במשפחה גדולה ומבוססת, אולם דווקא משום כך חשוב לדעתי להתאזר בסבלנות, ולהיות בוגרת ובעלת הבנה ומודעות שלמים של עצמך ושל חיי זוגיות, והדבר יגיע בעז"ה. אל תמהרי להיכנס למחויבות זוגית קודם זמנה. באשר לדאגתך כיצד זה יקרה כאשר תחדלי לדבר עם בנים, שתי תשובות בדבר: האחת, אינני בטוח שעליך לחדול באופן מוחלט מלדבר עם בנים. השניה, תכירי את בן זוגך בעזרת חברות שיכירו לך בני זוג כאשר תגיעי לזמן הנכון לכך.
יהי ה' בעזרך וימלא משאלותייך בזמנן,
כל טוב,
רונן לוביץ