כדורגל

שואל יקר !

שאלת אם מותר לשחק בשבת בכדור רגל והתשובה היא כך :

1. לילדים קטנים – על גבי ריצוף , מגרש אספלט , רצפות , מותר .
על חול , או דשא , – אסור .

2. למעל גיל בר מצוה – עד מאה ועשרים , אסור .

3. משחקים של אגודות ספורט במגרשים שעדיין לא משחקים באמצע השבוע – השם ישמור ויציל מכל צרה וצוקה , שנזכה לחזור בתשובה שלימה על כך , וממילא קניית ' טוטו' שהיא תלויה במשחקים בשבת – אסורה .

אלא שביקשת נימוקים , פעם השבתי על כך ,( ראה : http://www.moreshet.co.il/shut/shut2.asp?id=7815 ) אך עתה נוספו לי מקורות מרתקים בחומרת האיסור והנה לקט נימוקי יוסף לשאלתך .
לך איתי במעגל ההסטורי – הלכתי ותגלה שאין חדש תחת השמש :


אקדים ואומר , אמרו חז'ל בירושלמי מסכת שבת פרק טו ה'ג :

" רבי ברכיה בשם רבי חייא בר בא לא ניתנו שבתות וימים טובים אלא לעסוק בהן בדברי תורה "

ואם נתנו לדברי תורה ואף לאכילת שבת קודש כמבואר שם לפני כן , איפה יש זמן לשחק ? ומי התיר לקחת כלי קודש ולעשותו חול ?



ועכשיו למקורות האיסור :

נפסק ב שולחן ערוך אורח חיים סימן שלח סעיף ה :
" אין שוחקים באגוזים, ולא בתפוחים וכיוצא בהן, משום אשווי גומות. הגה: ודוקא על גבי קרקע, אבל על גבי שלחן שרי דליכא למגזר שם משום גומות (רבינו ירוחם ח"ז). ומותר לשחוק בעצמות שקורין עשי"ך, אע"פ שמשמיעים קול, הואיל ואינו מכוונין לשיר (הגהות אלפסי סוף עירובין). וכל זה בשוחק דרך צחוק בעלמא (ב"י), אבל בשוחק כדי להרויח, אסור, אפי' שוחק בתם ובחסר, דהוי כמקח וממכר (אגור ורמב"ם פכ"ג). ומ"מ אין למחות בנשים וקטנים, דמוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין (תוס' וסמ"ג והגהות מיימוני פכ"א). ולשחוק בכדור, ע"ל סי' ש"ח סעיף מ"ה."

נשלחנו לסימן ש'ח , מה כתוב שם ? סעיף מה
" אסור לשחוק בשבת ויו"ט בכדור. הגה: ויש מתירין, ונהגו להקל (תוס' פ"ק דביצה)."

לפי שולחן ערוך , לכאורה הרמ'א מתיר ?

המשנה ברורה בס"ק קנח מיד מסייג זאת שלא ברשות הרבים ושלא על גבי קרקע , ואין למחות בילדים.. עיין טוב בדבריו .

היתה עיר גדולה טור שמעון , למה חרבה ?
ענה התלמוד הירושלמי מסכת תענית פרק ד ה"ה :
" טור שמעון הוה מפיק תלת מאוון דגרבין דמרקוע לקייטא כל ערובת שובא ולמה חרב יש או' מפני הזנות ויש אומרים שהיו משחקין בכדור "

מתי שיחקו ?

במדרש איכה רבה פרשה ב הוסיפו ששיחקו בכדור בשבת !

" ... ולמה חרב, אמר ר' הונא ע"י שהיו משחקין בכדור בשבת."


שלא תבין לא נכון , התעמלות זה בריא וטוב לאדם כדברי הרמב'ם במורה הנבוכים חלק שלישי פרק כה

" כי יש דברים רבים שהם הכרחיים או תועלתם גדולה אצל אנשים ואצל אחרים לא תצטרך כלל, כהתעמלות הגוף כפי התחלף מיניו, אשר הוא הכרחי להתמיד הבריאות על מה שצריך אצל מי שידע חכמת הרפואות, וככתיבה שתועלתה גדולה אצל אנשי החכמה, כי אשר יעשה פעולות ההתעמלות להתמיד בו הבריאות, כשחוק בכדור ..".

אלא שזה טוב כהתעמלות בחול , לא כחילול שבת !

והנה מצאתי בשו"ת מהריט"ץ החדשות סימן רב שבעיר אחת התחילו בחורים לשחק כדור בשבת וגוי היה רושם מי מרויח ומי מפסיד :

" שאלה. עיר גדולה של חכמים ושל סופרים שמעולם לא שחקו בכדור לא בשבת ולא ביום טוב.... ועתה מחדש קמו עמדו בחורים עמדו לשחוק בשבת וביום טוב. ובשכר, שיש להם גוי מי מפסיד ומי מרויח, ולמחרת השבת פורעים זה את זה. ומעוון השחוק נמשך שהולכים ושוחקים בגילוי הראש כולם, ובאים לידי שבועות לבטלה בחי ה' ובהשם לאלפי אלפים, ולידי כעס, וכמעט נוקבים שם השם. ואחר כלות השחוק אוכלים ושותים במרתף גויים ..."

שאלו בני העיר את הרב : " עתה ילמדנו רבינו מה דינו של עון זה להניחו או לעוקרו?" .

אל תבהל ראה מה ענה להם הרב ולרבנים צעירים שרצו להתיר לשחק בכדור בשבת :



" תשובה. המשחקים בכדור בשבת ישתחקו עצמותם בגיהנם. גם עתה כדור יצנפם צניפה אל ארץ אחרת בראש גולים, ולא יעברו גאולים ופדויי ה' כי חטאתם כבדה מאד. והרבנים הבחורים המורים זיקים חיצים ומות להכשילם מאת ה' להתיר את האסור, לא יקרא שמם רבנים כי אם דרבנים,!!! "

תגיד התוספות מתיר ?

ענה הרב שהתוס' לא התירו משחקים ברבים אלא לשעשוע קל להפיג את המאכל בלי עבירות חלילה :


"...ומה גם עתה בנדון זה לא הורו כהלכה, שאפילו דברי התוספות אינם בנדון זה שהוא דרך מקח וממכר וסופר וכתב ומכתב כדי לתבוע חובם למחר. אוי לאזנים שכך שומעות. אם כן יכתבו להם על קרן השור שאין להם חלק באלקי ישראל, ויצאו מהכלל כיון שפקרו לעשות מעשים אלו. מצורף להם בביטול תפלה וביטול תורה, וזילזול נטילת ידים שהמזלזל בהם נעקר מן העולם, ונהנים מן העולם בלא ברכה, וכמה מיני עבירות יקרות. חלילה ללמוד מדברי בעלי התוספות דבר זה, כי הם לא כתבו אלא שחוק בכדור בחנם. דייקא נמי דקתני דרך טיול הכוונה לדברי התוס' ביצה שם שאמרו משום טיול משמע שלא הותר אלא דרך טיול משום שמחת יום טוב, אבל דרך מקח וממכר בכתב ועדים ועשיית כמה עבירות חלילה לבעלי התוספות שיתירו. אבל יתירו דמם של עושי רשעה עושי אלה. ואי לדידי צייתי הרועים יגרשום מן העיר, כי חס ושלום גורמים חורבן לעיר, כי ההיא דירושלמי דמייתי טור שמעון " !!!

כך ענה בתקיפות הרב יום טוב בן משה צהלון, שחי בה'שט בצפת .

כמה מאות שנים אחריו קמו בזמן הרב קוק אנשים וביקשו לשחק כדור בשבת והיה מי שבטעות התיר להם ואלו דברי הרב בתגובה להיתר( שו"ת אורח משפט או"ח סימן קנב) :




".. והנה הכותב הזה, התחיל להראות בקיאות נגד האיסור של כדור הרגל, שנתפרסם מכל גדולי הרבנים, מפני שיש במשחק זה, כפי מה שהוא נהוג היום, ענינים של חילול שבת, ושל חילול יום טוב, במדה מרובה, שהם מלוים את השחוק הזה, כידוע, לכל, וראוי לכל מי שנזקק להוראה לדעת שלא רק את הדין ככתבו צריך המורה לדעת, אלא גם את הנדון של העובדא כמו שהוא בחיים, ומאחר שיחד עם כדור הרגל באים כל מיני חילולי שבת, וגם חילולי יום טוב, יפה עשו הרבנים שהם לוחמים בכל כחם להודיע את איסורו. "

וגם הרב הסביר שמה שהתירו בתוס' זה רק בצמצום ולילדים בלבד :

" ובאמת צדקו דברי המהרש"ל ביש"ש, שכתב על דברי המתירין ביום טוב אפילו במקום שאיננו גורר אחריו איסורים אחרים, כמו שחוק הכדור המצומצם שהיה בימיהם, שלא התירו המתירים ביו"ט כ"א =כי אם= לילדים ולא לעשותו מנהג ביו"ט לגדולים להפקיע עי"ז קדושת יו"ט והרגשתו הרוחנית העליונה.!!!

איך שיהיה על שחוק כדור הרגל שבזמנינו על פי תנאיו, לא עלה על דעת שום אחד מהפוסקים להתירו חס ושלום לא בשבת וגם לא ביום טוב, וכל המפריז בזה להתיר, הרי הוא מכשיל את הרבים, וגורם להרבות חילול שבת ויו"ט בישראל. ורחמנא ליצלן מהאי דעתא. "


אולי קצת נטיתי והגזמתי במקורות אך כיון שכמה וכמה שואלים ואינם רואים זאת בחומרא לכן העמסתי על האתר את התשובה .
את בנין הבית והשלישי ובנין האומה והארץ נבנה בקדושת השבת ברום מעלתה .
תודה ושלום .