ה''חלקה''

שלום לשואל,
מובא ב"שערי תשובה"(או"ח תקלא,ז):נוהגים ברוב תפוצות ישראל לגלח את הקטן תגלחת ראשונה כשנעשה בן ג שנים,ועושין לו אז פיאות ומחנכים אותו במצוות פיאות הראש.

ובשו"ת "ערוגת הבושם"(רי)כתב שמנהגם תורה הוא,וסמך לכך ממה שאמרו במדרש על הפסוק"כי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם וכ"ו-הכתוב מדבר בתינוק "שלש שנים יהיה לכם ערלים",שאינו יכול להשיח ולא לדבר "ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש",שאביו מקדישו לתורה.
ולכן כתב שאין להקדים את התגלחת לפני שלש שנים ואין לאחרו,אולם אם איחור התגלחת הוא בשביל לקיים התגלחת בחג הסמוך לגיל שלש או לגלחו בל"ג בעומר,מותר לאחרו.
ורבי חיים ויטל כתב בשער הכונות(פסח,דרוש יב) "ענין מנהג שנהג ישראל ללכת ביום ל"ג בעומר על קברי רשב"י ור"א בנו אשר קבורים במירון,ואוכלים ושותים ושמחים שם,אני ראיתי למורי ז"ל(האר"י)שהלך לשם פעם אחת ביום ל"ג בעומר וכל אנשיביתו וישב שם שלשה ימים ראשונים של השבוע,והרב יונתן שאגיש העיד לי שבשנה האחת קודם שהלכתי ללמוד עם מורי ז"ל שהוליך את בנו הקטן עם כל אנשי ביתו ושם גילחו את ראשו כמנהג הידוע,וכתבתי כל זה להורות שיש שורש למנהג הזה הנזכר".
בכל אופן אין כל חובה לעשות את החלקה בדיוק במלאת שלש שנים,אפשר לעשות זאת כבר מגיל שנתים ויום.
בברכה וכל טוב,
שמואל זעפרני