שאל את הרב

האמת שבצניעות

חדשות כיפה חברים מקשיבים 24/10/02 16:01 יח בחשון התשסג

שאלה

שלום,

בתור אחת שלומדת באולפנה כבר 4 ומשהו שנים כמעט, אני יכולה להעיד שאחד הנושאים הכי "לעוסים" בסמינריונים, שבתות, שיחות, חוגים וכו' הוא "בנים-בנות", או "בינו לבינה". בדרך כלל דוחסים שיחות בנושא בעיקר בסביבות כיתות ט'-י', ככה שברוך ה' כבר עברתי את הגיל, אבל חניכות שלי עוברות עכשיו את "תהליך החינוך" הזה ושוב העניין מציק לי מחדש.

את השיחות האלה תמיד מעבירים גברים, ותמיד הם פותחים במילים "אתן, הבנות, אתן אולי תמימות, אבל למעשה הראש של הבנים עובד לגמרי אחרת...". וכך נפתחת שיחה מזעזעת למדי שבו אנחנו מקבלות סקירה נרחבת של מה בדיוק אנחנו עושות לבנים כשאנחנו באות לבני עקיבא בצורה לא מספיק צנועה.

השיחות האלה לא לגמרי מיטיבות עם הדעה שהיתה לנו על המין הגברי, הבנים נתפסים כיצורים מעוותים שמין זה הדבר היחיד שמעניין אותם.

אני, לעומת זאת, מכירה בנים אחרים- בצוות ההדרכה שלי הבנים נורמליים לחלוטין והיחס שלהם לבנות טבעי.

האם מה שנאמר בשיחות האלה הוא הגזמה? איך אנחנו כבנות יכולות להתייחס לבנים כאשר אנחנו מודעות למה שאולי עובר אצלם בראש? נראה לי לא נורמלי לחיות בחברה כזאת שבה בנות צריכות להיות מוטרדות מדברים כאלה. האם יש מקום לזה באמת?

תשובה

שלום וברכה,
הגישה של אותו אדם שהעביר סמינריון, ודיבר בפני הבנות על הצורך בצניעות מפני 'יצר המין המשתולל' של הבנים אינה מקובלת עלי, וזאת משתי סיבות עיקריות:
סיבה ראשונה: נכון, הקב"ה נטע בבנים ובבנות משיכה גופנית אלו לאלו. משיכה זו נועדה ראשית להבטיח את המשכיות העולם כמו גם אצל בעלי חיים, אך מעבר לכך היא נועדה לחזק ולעורר את הקשר הנשמתי והעמוק בין הרעים האהובים על ידי מגע רומנטי ואינטימי. נכון גם הדבר שאצל הבנים הצורך ב"זרז" הגופני לקשר הנשמתי הוא גדול יותר, וזאת בגלל אופיים שהוא פחות רגשי וחם, באופן כללי, ועל כן הם זקוקים יותר לעזרה לחיזוק הקשר על ידי משיכה גופנית. אבל על הבנים מוטלת עבודה לנתב את היצר רק לאפיקים בהם הוא נדרש ואף חיובי - לאשת בריתם.
זה לא קל אבל זה אפשרי בהחלט. בן שאומר שהבנים חושבים כל היום על מין צריך "לתפוס את עצמו בידיים" מהר ולהתחיל לעבוד על מידותיו.
דווקא בגלל שעל הבנים להזהר בניתוב כוח היצר - יצירה, לכיוון החיובי בלבד, הוטלו עליהם הרחקות מלראות דברים לא צנועים, וגם להתרחק בכלל מקשר רצוף ואישי עם כל בת שאינה אהבתו האמיתית - אשת בריתו.
גם על הבנות מוטל לא לסבך את הבנים עם עצמם ולא ללכת בצורה מושכת. הבנות יודעות לבד מה מושך וממה הן צריכות להימנע. אך זה בכלל לא העיקר, וזו הסיבה השניה להתנגדותי לגישה שהוזכרה בשאלתך.
הסיבה השניה: אנו, כבני אדם, מורכבים משני חלקים שבמבט ראשון הם הפוכים - גוף ונשמה, חומר ורוח, עפר מן האדמה ונשמת חיים. הקב"ה הוריד את נשמותינו לתוך גוף בעולם הזה כדי שנקדש את החיים ונשתמש בגופנו ובעולם כולו כמכשיר המגלה את ה' ואת הקדושה בתוך העולם.
אדם שמדגיש את גופו, מתעסק בחיצוניות ושקוע בה, לא יוכל להינשא על כנפי הרוח ולגלות את נשמתו בעולם. הוא חי בגוף. אדם ששקוע בתאוות אכילה, אדם שלהוט כולו אחר כסף או כבוד הוא אדם שהגוף אצלו הוא העיקר ולא הנשמה.
גם בחורה שמציגה את עצמה כלפי עצמה וכלפי העולם בגופה, היא בעצם צועקת - זו אני, זה מה שיש לי למכור. בת עם עדינות ועם עומק לא תרצה שעיני כל יתבוננו בגופה ויתפעלו מצורתה החיצונית, היא אפילו נעלבת מכך שבתור בת זה מה שהחברה מצפה ממנה לייצג. התרבות של הפרסומות, הסרטים והדוגמנות היא שיא ההשפלה של מעמד האשה ומכירתה כפלקט, לא כאדם בעל נשמה ויעוד אלוקי. הליכה בצניעות, ואפילו בצניעות רבה, מחזקת אותנו להתבונן פנימה ולבטא את עצמנו הפנימי ולא החיצוני. אין זה סותר יופי ואסתטיקה. היופי גם הוא ערך, הנוי והחן, אך רב המרחק בין חן פנימי ועדין לבין הבלטה ומשיכה.
חכמינו בהלכה אף החמירו בהלכות צניעות החמרות רבות, וזאת כדי שנלך צעד אחד יותר לכיוון הנשמה, ולא נדרדר מאה צעדים לכיוון הגוף. וצאי ראי כיצד לצערנו נוהג העולם…
צניעות, אגב, אינה דווקא בלבוש ואינה דווקא לבנות. ישנן הלכות צניעות בבית הכסא ואף לבנים הלכות צניעות רבות שבאות לשמר אצלנו את האיזון הנכון בין הנשמה לגוף. גם חתונה צנועה,
רכב צנוע ובגדים לא מנקרי עיניים הם חלק מגישה צנועה ונשמתית אל החיים.
"והצנע לכת עם ה' אלוקיך."

חזקי ואמצי!
אייל, חברים מקשיבים

את התשובה קרא אחד הרבנים, והוא ביקש להוסיף כמה דברים:
ברצוני להוסיף למכתבו של אייל, שהסביר יפה את העקרונות, כמה נקודות מעשיות:
אין זה צנוע שמדריך ידבר עם בנות על צניעות. צריך להשתדל עד כמה שאפשר שנשים תלמדנה בנות. זה נכון בכל נושא, ובנושא הצניעות יש לדבר חשיבות כפולה. מדריכים רציניים סיפרו לי שהם מרגישים בעצמם את הבעייתיות שבשיחות כאלה. אמנם, וזה חשוב, הם מרגישים שהם נאלצים לעשות זאת כשהם רואים עד כמה הבנות מתעלמות מהלכות מפורשות, ויותר מכך מרוח ההלכה. מכאן נובע הסגנון שהזכרת לגבי "תמימות".
צריך לדעת שהדחף המיני קיים אצל כל בן ואצל כל בת. אין זה מצב "לא נורמלי". זה גם לא דבר שחושבים עליו כל הזמן. זה "רק" כח שקיים כל הזמן באדם. אם נדע להשתמש בכח זה לטובה, נרוויח ממנו הרבה. אם ניתן לו "חופש" אז הוא יתקלקל ויקלקל.
התעלמות מקיום הדחף המיני היא לא שימוש טוב, זה לא תיקון.
בחברה הדתית שלנו ישנם רבים שמנסים להתעלם. זו "התמימות". נדמה לנו שאנחנו יכולים לחיות חיים "נורמליים" בחברה שבה אנחנו חשופים באופן מתמיד לגירויים. האמת היא שחברה מעורבת היא לא נורמלית . הפרסומים בטלויזיה, ברדיו ובעיתון הם לא נורמליים. אנחנו, בנים ובנות, נפגעים על ידם.
אני רוצה לזרוק כפפה. לדעתי, אילו הבנות היו שומרות על כל ההלכות בתחום זה, אז אפילו אם יש מקום לשיפור בבחינת "רוח ההלכה", אף מערכת חינוכית לא תסכים לשיחות כפי שאת מתארת. עבודת השיפור תוכל להעשות כבר היום ע"י נשים בלבד . האם נוכל להגיע לכך?
הערה: אין בדברי אלה הסכמה לשיחות כמו שהזכרת, אבל גם אינני יכול להסכים
למסקנה שחברה מעורבת היא טבעית. לא כך מלמדת התורה .

כתבות נוספות