האם יש בעיה לעשן?

שלום לך,
את מספרת שהתחלת לעשן בכיתה יב', אך טוענת שזה לא נבע מהשפעות חברתיות כיוון שאין לך חברים שמעשנים.
מה היו באמת המניעים שלך להתחיל בדבר כזה, על השאלה הזו נדמה לי שרק את יכולה לענות, אני יכול רק לשער. נכון שפעמים רבות זה בא כהיגררות אחר החברה ששם זה דבר מקובל, ועל ידי זה האדם מרגיש יותר חלק מן החברה, אך לפעמים יכול להיות מצב הפוך בדיוק. החברה מתנהגת בצורה אחת, והאדם מתנהג בכוונה בצורה אחרת, שונה מכולם כדי לקבל תשומת לב ויחס מיוחד. על ידי זה הוא מצליח לקבל מקום בחברה שאולי לא היה מקבל בדרכים אחרות. לפעמים זה בא כביטוי של התמרדות או רצון לבדוק גבולות, ולפעמים מסיבות אחרות.
מה שמשותף לכל אלו הוא שעל אף שבהן האדם לא מתנהג כמו החברה, הוא בעצם עושה את מה שהוא עושה בהשפעת החברה, ולא בגלל שזה הדבר הנכון והראוי לעשות מצד עצמו, והמתאים לו ביותר. לא פגשתי עוד אדם שישב עם עצמו, שקל את הדבר בכובד ראש, חשב, חכך בדעתו ובסופו של דבר הגיע למסקנה: 'אני מתחיל לעשן'. זה תמיד קורה בצורה אחרת, הלא כן? תחשבי על זה.

כתבת עוד שזה לא מזיק מבחינה בריאותית כי את לא מעשנת כמויות.
אינני יודע כמה בדיוק את מעשנת, אך דבר אחד אני יודע. פעם חשבו שסיגריות זה דבר שאינו בריא כל כך. היום יודעים שזה הרסני לבריאות, וגורם נזקים עצומים. לא מזמן חברות הטבק בארה"ב הפסידו במשפט תביעה ענק נגדם וחוייבו לשלם פיצויים בסך של מליארדי דולרים לאנשים שניזוקו מסיגריות, חלו בסרטן או במחלות רבות אחרות (או פיצויים לבני משפחותיהם של אלו שכבר נפטרו בגלל זה...).
אין זה נכון שאם מעשנים קצת זה לא מזיק.
אם מעשנים הרבה זה מזיק הרבה, אם מעשנים קצת זה גורם פחות נזק.
אבל למה לגרום בכלל נזק לגוף?
את עוד בחורה צעירה, כל החיים לפנייך, את עוד צריכה ללמוד, להתחתן, ללדת ילדים, לעשות דברים בעולם. בשביל מה לך לפגוע בעצמך, אפילו קצת? אלוקים נתן לך גוף בריא וכוחות גדולים, ואת זקוקה לכולם! למה לוותר על משהו ולהזיק לעצמנו? אודה על האמת שמעולם לא הצלחתי להבין כיצד אנשים מוכנים לשלם כל כך הרבה כסף (14 ₪ (!) לחפיסת סיגריות, נדמה לי), בשביל לפגוע בעצמם. לא חבל?

אך מעבר לעניין הבריאותי, יש את העניין של התלות הנפשית.
בכל בוקר אנו מברכים בברכות השחר "שלא עשני עבד". להיות עבד לא רק במובן של אדם שייך למישהו אחר ועושה רק את מה שהוא אומר לו. יש עוד הרבה מובנים 'להיות עבד'. אנחנו עבדים להרבה דברים בחיים שלנו. זה יכול להיות כל מיני צרכים שהתרגלנו לספק, זה יכול להיות כל מיני הרגלים ומנהגים שסיגלנו לעצמנו, ועכשיו קשה לשהתחרר מהם (קחי לדוגמא אפילו דבר פעוט כמו כסיסת ציפורניים. מי שהתרגל לזה, ממש קשה לו להפסיק. את יכולה לשאול אמהות כמה קשה לגמול ילד מהבקבוק או מהמוצץ גם כשהוא בן 4 או 5).
המשותף לכל הדברים הללו הוא שהאדם מאבד במידה זו או אחרת את החירות שלו, הוא נעשה פחות חופשי לעשות את מה שהוא רוצה, הוא תלוי בכל מיני דברים. תלות גופנית ותלות נפשית. אם פתאום הם יחסרו לו הוא ירגיש לא בנוח. הוא יתאמץ מאד, ישקיע כסף (לפעמים הרבה יותר מהשווי האמיתי) ובלבד שיהיה לו את מה שהוא תלוי בו.
היהדות מציבה בפני האדם שאיפה נעלה. להיות חופשי, בן חורין אמיתי. לא להיות עבד של שום דבר, לא של אדם, לא של הרגל ולא של אף צורך שלנו – רק של האחד והיחיד – ריבונו של עולם – "עבד ה' הוא לבד חופשי".
כל התרגלות לדבר כזה יוצרת תלות, שאחר כך קשה להשתחרר ממנה. שמעתי כבר על כמה וכמה אנשים שהיו חילוניים, וכשהכירו את האמת שביהדות ורצו לחזור בתשובה, המכשול העיקרי שעמד בדרכם היה (לא תאמיני...) – הסיגריות! "איך אני יכול לעבור את השבת? יום שלם בלי לעשן? אני אשתגע? אני פשוט לא מסוגל! אני אומר לך, לא מסוגל! ".
טוב שאת לא במצב של התמכרות כזו, אבל בשביל מה לך להסתכן? (הרבה התחילו מסיגריה מפעם לפעם, ועכשיו הם מעשנים שתי חפיסות ביום). בשביל מה לך להיות תלויה אפילו קצת? למה לך לפגוע בבריאות שלך ועוד לשלם על זה כסף?
אם את שואלת, אז אני מבין שההחלטה עדיין בידך ואת לא במצב של אנשים שהם כבר פשוט לא מסוגלים להפסיק, לכן אוכל רק לקוות שתקחי את הדברים לתשומת ליבך, תחשבי על הדברים היטב, ותגיעי להחלטות הנכונות.

בהצלחה רבה
יוני, חברים מקשיבים