מתחזקת, ויש לי קשיים ואתגרים בשמירת השבת

שלום לך.

ראשית, אני רוצה לשבח אותך ולחזק אותך על מסירות הנפש שלך בקיום מצוות במציאות לא פשוטה כלל – בסביבה שאינה תומכת, ובכלל הרצון שלך לחקור ולדעת כל דבר בהלכה הוא דבר חשוב מאוד, וכולי תקווה שתמשיכי להתחזק באמונה ובקיום מצוות.

השאלה שלך חשובה מאוד, ולפני שאענה חשוב לי לומר לך משהו. היהדות היא הדת היחידה בה אנחנו מחוייבים ללמוד ולהבין מה אנחנו עושים, ולא לקיים מצוות בלי להבין. הרי התורה אמרה לנו (דברים, ו): " כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם, וְאָמַרְתָּ לְבִנְךָ...". התורה מעודדת את עם ישראל לשאול, לחקור ולהבין (בדיוק כפי שעשית בשאלה שלך). עם זאת, עלינו לקיים את מצוות התורה המוטלות עלינו גם אם עדיין לא הגענו להבנה מספיקה ואמיתית של המצוות. לכן זה יפה לומר "אני שומרת שבת לפי איך שאני מאמינה", אבל שמירת השבת צריכה להיות לפי מה שהנחילו לנו אבותינו, בעלי המסורת וההלכה, מדורי דורות. לא לפי ראות עינינו...

ועכשיו נשתדל להשיב.

איסור ציור בשבת

כתב השולחן ערוך (או"ח, סימן שמ): " יש ליזהר שלא לכתוב באצבעו במשקין על השולחן או באפר, אבל מותר לרשום באויר כמין אותיות". זאת אומרת מהתורה אסור לכתוב שתי אותיות או יותר, כי זה אב מלאכה שנקרא 'כותב' (כשם שכתבו במשכן אותיות לסימון הקרשים). המשנה ברורה (שם, ס"ק ח') כתב: "הרושם רשמים וצורות... וכיוצא בהן כדרך שהציירים רושמים הרי זה תולדת כותב וחייב משום כותב". מכאן שציור היא תולדה (שהיא חיוב גמור מדאורייתא ולא איסור מדרבנן כמו שחושבים) של מלאכת כותב. ואם ע"י הציור הוא מסיים את עבודתו (למשל צובע קצת כדי לסיים לצבוע דמות בציור) הרי שהוא עובר גם על מלאכת 'מכה בפטיש' (שהיא חיוב מדאורייתא על כל גמר מלאכה). לכן גם אסרו חכמים להחזיק בכל כלי כתיבה או כלי ציור משום מוקצה, כדי להרחיק את האדם מן העבירה.

עדות על בריאת העולם

שמירת השבת היא בעצם יום החג של בריאת העולם. זאת אומרת שבשבת אנו חוגגים את סיום בריאת העולם ע"י שאנחנו עושים בדיוק את מה שהקב"ה עשה – נח ממלאכה ולא יצר שום דבר חדש. לכן גם אנחנו לא יוצרים שום דבר חדש בשבת. אין זה משנה אם מדובר במלאכה קלה (כמו כתיבה) או מלאכה קשה (כמו חרישה), אלא כל דבר שיש בו יצירה חדשה שלא הייתה קיימת בעולם היא אסורה בשבת. בציור ישנה יצירה חדשה על דף או על בד, שלא הייתה קיימת קודם, ולכן יצירה כזו היא אסורה. יוצא שיום השבת מעיד על אמונתנו בבורא עולם, שכן אנו נדמים לבורא ביום זה.

חשוב לדייק בהלכות

מלאכת המשכן, מלבד העובדה שהיא לימדה אותנו אילו מלאכות אסורות בשבת, גם לימדה אותנו דבר חשוב נוסף – חשוב מאוד לדייק בפרטים. התורה כתבה לנו את מידות המשכן ואת מידות כליו, ולא הניחה לנו לבנות את המשכן כפי רצוננו (או כמו שכתבת "לפי איך שאני מבינה, ולפי הסיבה שאני רואה לכל פעולה"), כדי ללמד אותנו את המסר הבא: אם אנחנו רוצים לקבל את ההארה האלוקית המגיעה ממצווה כלשהי - אנחנו חייבים לקיים אותה במדוייק ובשלמות. כשם שאנחנו בונים חללית בצורה המדוייקת ביותר כדי לצאת מהאטמוספירה אל החלל, על אחת כמה וכמה שאנחנו צריכים לדייק במצוות, שחוצות שבעה רקיעים ומגיעות עד כיסא הכבוד! ולכן חשוב מאוד לדייק במצוות ולקיים אותן בשלימות, ולא לקיים את המצוות רק לפי הבנתנו המועטת.

איך להתחזק?

בספר המצוות, במצוות אהבת ה' (מצוות עשה ג'), מדגיש הרמב"ם בדבריו את הדרך להתחזק באהבתו יתברך: "והמצווה השלישית היא שציוונו לאהבו יתעלה, וזה (על ידי) שנתבונן ונשכיל מצותיו ופעולותיו, עד שנשיגהו ונתענג בהשגתו תכלית התענוג, וזאת היא האהבה המחוייבת". ז"א שהרמב"ם מסביר לנו שכדי להתקרב לקב"ה לא מספיק רק לשיר בקול "הקב"ה, אנחנו אוהבים אותך". אלא הדרך להתקרב לקב"ה ולעובדו מאהבה היא ע"י לימוד והתבוננות במצוותיו, או במילים אחרות – לימוד ההלכות ופרטי המצוות. לכן אני מציע לך לקחת ספר הלכות שאת מעוניינת להתחזק בהן (למשל הלכות שבת) וללמוד את הספר לאט ובעקביות.

בנוסף, אני ממליץ לקחת ספר מוסר כמו אורחות צדיקים, חפץ חיים, חובת הלבבות וכדו'. אם ספרי ההלכה מלמדים אותך מה לעשות, ספרי מוסר יתנו לך את התשובה לשאלה למה לעשות? וזה חשוב.

אני יכול גם להציע לך להתחבר לרב או רבנית איתם תוכלי לעמוד בקשר בכל שאלה הלכתית או אמונית. אם תוכלי גם ללכת ולשמוע שיעורים בשפה וברמה המתאימה לך – זה יהיה מעולה. אגב, שיעורים כאלו נמצאים לרוב במרחבי הרשת, ישתבח שמו. כבר לא צריך לצאת מהבית.... כדאי ומומלץ.

כללו של דבר, כל יהודי מאמין צריך לתחזק את אמונתו ואת קיום המצוות ע"י לימוד וע"י ליווי של תלמידי חכמים. בלי זה, סביר להניח שאמונתו של כל יהודי תיפגם חלילה.

לשמור שבת לבד

הנקודה האחרונה שהעלית היא אכן נקודה כואבת. קשה מאוד לשמור שבת במקום שלא תומך בזה, במיוחד שבסביבתך מחללים שבת, ואת נאלצת להיות לבד. זו ממש מסירות נפש ואני מאוד מעריך את זה. אני יכול להציע לבדוק האם במשפחתך (מצד האמא או האבא) ישנם שומרי שבת, ולבקש מהם להיות אצלם בשבתות. אם זה קשה למשפחתך שתהיי אצל הדודים כל שבת – אפשרי שתסעי אחת לחודש או יותר.

שנית, את יכולה ללכת לחברה או לארח חברה שגם היא שומרת שבת, וכך תוכלי להעביר יחד איתה את השבת בצורה קלה ונעימה יותר.

בנוסף, חשוב למלא את השבת בתוכן משמעותי ולא רק באכילה ושינה. למשל, ללכת לתפילות, לשיעורי נשים, לתנועת נוער, להתחזק בלימוד תורה (כמו שכתבתי קודם), או סתם ללכת כדי להיפגש ולטייל עם משפחה או חברות.

אינני יודע אם אפשרי, אבל חשוב שתדברי עם ההורים שלך, ותסבירי להם בנעימות, שאמנם אינך יכולה להכריח אותם להישאר בבית בשבת, אבל את תשמחי אם מדי פעם הם יישארו איתך בבית ולא יסעו לבני המשפחה. מקווה שיעזור.

אני מאחל לך שתמשיכי להתחזק באמונה ובקיום מצוות, שתזכי לשמור את השבת, ושהשבת תשמור עליך, ותזכי להמשיך להתעלות ביראת השם.

בהצלחה רבה,

אבי