שאלה
שלום,
אשתי מתלוננת בפניי לא פעם על כך שאמא שלי מעירה לה באופן פוגעני ליד אנשים בשבתות בהם אנו מתארחים בבית הוריי: בין היתר על כך שאשתי מקלחת את הילדים בשבת שלדעת אמי כרוך במספר חששות הלכתיים של איסורי שבת (שודאי אינם מוכרחים ואכמ"ל).
אשתי נפגעת: הן מכך שההערות נאמרות בפומבי והן מפני שהיא מכירה את ההלכה ויודעת שפועלת על פיה.
כאשר אני פונה לאמי בנושא, היא כמובן מכחישה שהיא מעירה לאשתי, ולי הקטן אין דרך לדעת, שהרי בזמן שכל האקשן קורה, אני בתפילה.
אשתי עוד טוענת שיתר הכלות עוברות על איסורי שבת בפועל (סחיטה של בגדי הילדים הקטנים אחרי שפספסו, מקלחת לפני מוצ"ש כהכנה משבת לחול) ואמא שלי רואה זאת ואינה מוחה. כאשר אני שואל את אמי על כך, היא טוענת שהיא דווקא כן מעירה, אלא שלא בהכרח שאשתי נמצאת בסביבה כאשר היא עושה זאת.
כך נוצר מצב בו אני "בין הפטיש לסדן", בין החובה לכבד את אמי ובין שלום בין עם אשתי. יש לציין שכמעט תמיד כאשר אני משוחח עם אמי בנושא, הטונים עולים והסיכון ליפול בכיבוד הורים עולה. מצד שלום בית, אמנםאשתי לא מבקשת שאדבר עם אמי על הנושא, אך לא פעם מגיעה למצבים בהם היא מזילה דמעות כאשר הנושא עולה (מעיד על רמת הפגיעה שלה, היא לא שעיניה רכות סתם כך).
ה"ברוך" ההלכתי פוגע בי פעמיים: הן מצד הסיכון לפגוע בכיבוד הורים ובשלום בית, והן מצד החשש לניתוק הקשר עם הוריי בכך שאחליט פשוט לא להתארח בשבתות כדי שאירועים כנ"ל לא יקרו שוב.
אשמח לשמוע את עצת הרבנים החשובים: מה נדחה מפני מה - כיבוד הורים או שלום? וכיצד יש לפעול ע"פ דעת התורה במצב שכזה?
בשורות טובות!
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום רב
שתי המצוות היקרות הללו עומדות בעינן ואין אחת מבטלת את חבירתה כי הנך מחוייב להשרות שלום בביתך ולכבד את הוריך אגב כבודו יראה בשולחן ערוך יורה דעה בהלכות כיבוד אב ואם שיש הלכה די לא פשוטה שילד ממזר חייב בכבוד הוריו למרות שההורים הללו הרסו לו את החיים והטילו עליו את השם הנוראי של ממזר בגלל שעברו על עבירת עריות חמורה מאוד ולמרות כל זאת הילד עדיין חייב במצוות כבוד אב ואם.
אמנם יש פעמים שיש מצבים בהם שתי המצוות עלולות ליצור קשיים כפי שתארת יפה.
שמא תאמר והלא מקרא מפורש הוא "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד"
חלילה וחס אין הכוונה שיפסיק לכבד את הוריו
אלא יש כמה פירושים לפסוק זה
האחד דרשו חז"ל ושאלו : "וכי יעזוב איש את מצות כבד?? אלא שאהבת נפשו דובקת אחרי אשתו שנאמר ודבק באשתו". (ילקוט שמעוני תורה פרשת חיי שרה רמז קט)
ובפסיקתא בראשית פרק ב' דרשו זאת לעניני הלכה :"על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו. זה הפסוק צווי לדורות להתרחק מן העריות, שנא' על כן יעזוב איש את אביו, אלו קרובי אביו, ואת אמו אלו קרובי אמו. ודבק באשתו, ולא בארוסתו. אמר אבא מרי ז"ל מיכן סמכו רבותינו לומר ואסר לנו את הארוסות, והתיר לנו את הנשואות לנו, משום שנאמר ודבק באשתו, ולא בארוסתו: והיו לבשר אחד. מה שנהיו בשר אחד איש ואשה, יצאו בהמה חיה ועוף ומשכב זכר, שאין עושין בשר אחד, ואין מהם פריה ורביה:".
והנה אם אמא שלך קוראת את דברי וכל חמות קוראת את דברי כדאי שתמצא את הדרך שלא לגרום לסכסוך עם הילדים והכלות
מצד שני לא אתה ולא אשתך תחנכו את אמא שלך ואל תנסה להלחם איתה ולריב על כך כנראה שיש דברים שהיא לא תשנה ועובדה שהדברים חוזרים על עצמם.
לעצם הענין אני חושב שאמא שלך צודקת בכך שהיא אינה רוצה שהילדים יתקלחו בשבת בכלל ובלי להתייחס כאן לפרטי ההלכה ( ואינני ממסכים איתך לגבי ההערה שלך על המקלחת בשבת ) אבל כעקרון לא מתקלחים בשבת אלא בתנאים מסויימים
ואם יש צורך כמו שילד התלכלך אז מקלחים אותו כהלכה אלא שיש הרבה פעמים כאשר הורים באים להוריהם עם הילדים הם מקלחים את ילדיהם לפני צאת השבת כדי שהילדים יהיו מוכנים לנסיעה ולא יקלחו אותם בבית כאשר יגיעו רדומים.
יתכן וכדאי לכם לשקול בלי להעליב להוריד את מינון הביקורים שלכם לשבתות אצל ההורים ויש הרבה ענינים שאפשר לומר בלי להעליב.
מאידך כדאי שתגיד לאשתך היות והדבר מפריע לאמא שלך שתמנע מכך , לא יקרה כלום והיא לא צריכה להעלב ולא לבכות.
ואם יש ילד שהתלכלך וכדומה אתה תקלח אותו כהלכה ואל תתן לאשתך לקלח אותו
ואין ספק שלמרות הקושי תמצא את הדרך לכבד גם את הוריך וגם את אשתך ומצא חן ושכל טוב בעיני אלקים ואדם.