העצמת רוחניות בין בני זוג

בס"ד

שלום רב,

לפני התשובה לשאלה החשובה, נדרשת הערה אודות ה'קבלה' וחיים של תורה ומצוות: ה'קבלה' היא פנימיות התורה. לכן אי אפשר לנתק את הקבלה מהתורה והמצוות. ה'קבלה' אינה 'פרקטיקה' רוחנית. אפשר לפעול על פי הדרכה קבלית רק על בסיס של אמונה, תורה ומצוות.

עם זאת הבקשה שלך לשפר את הרוחניות בזוגיות שלכם היא בקשה גדולה וחשובה. העקרון שזוגיות שלמה, כוללת חיבור חומרי ורוחני הוא רעיון אמיתי ומבורך.

העצמת הרוחניות הזוגית המשותפת, תלויה ברוחניות הפרטית של בני הזוג - רק אנשים שיש בחייהם הפרטיים ממד רוחני, יכולים להביא את הממד הזה אל הזוגיות - שם כמובן, להעצים אותו.

המושג 'רוחניות' עלול להתפס בצורה שגויה - כאילו אדם רוחני זה אדם שמתנותק מהחומר, אדם שעסוק כל הזמן בלימוד או יצירה. זו טעות מפני שכל אדם שפועל מתוך אינטרסים ארציים, כמו מי שרודף כבוד, פרסום והשפעה - זו לא רוחניות טהורה. אדם שעסוק יומם ולילה בעיסוק מאוד רוחני (מרצה לקבלה) הוא בכל זאת אדם מאוד חומרי אם הוא פועל מתוך אינטרסים ארציים (כבוד ופרסום).

הרוחניות נבחנת בפנימיות האדם ולא במעשיו, מה מניע אדם. אדם רוחני באמת זה אדם ש-'הרוח' מדריכה אותו. הוא פועל ועמל לעשות את האמת והטוב. הוא משתדל להוסיף לעולם חסד משפט וצדקה. כמו מי שעסוקה יומם ולילה בעיסוק מאוד חומרי (אחות בבית חולים) היא אדם רוחני - מפני שהיא פועלת מתוך מניעים ערכיים (גמילות חסד עם החולים ובני משפחתם).

בזוגיות מתקיים מפגש בין שני צדדים. יכול להיות מפגש חומרי מאוד, כשלכל אחד יש אינטרס:

הוא רוצה אישה יפה כדי להתגאות בה והיא רוצה גבר עשיר כדי להתפרנס מכספו.

הוא רוצה אישה שתציית לו כי יש לו צורך בשליטה והיא רוצה גבר שיחזר אחריה כי יש לה צורך להרגיש נסיכה.

בזוגיות שאתה מבקש, צריכים לקיים מפגש ערכי:

הערך המרכזי של זוגיות מתבטא באהבה = שאיפה לחיבור ולאחדות. התורה מתארת את יצירת הזוגיות בפסוק קצר שמסתיים במילה 'אחד': "על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד".

המילה: 'אחד' היא מושג קדוש ונשגב, היא תמצית אמונת ישראל באל אחד. המילה 'אחד' מודגשת בפסוקים חשובים בתנ"ך: "שמע ישראל ד' אלוקינו ד' אחד"; "...לקרא כלם בשם ד' לעבדו שכם אחד"; "...ביום ההוא יהיה ד' אחד ושמו אחד"; "הלוא אב אחד לכלנו הלוא אל אחד בראנו..."

אהבה היא רגש של חיבור ואחדות. זוגיות רוחנית היא יציאה מרשות יחיד מ-"בועה' פרטית, מאינטרס אישי, ויצירת 'רשות רבים', מרחב משותף לשניים.

מתחייבות כאן שתי הערות:

1. 'רשות הרבים' לא מבטלת את רשות היחיד, זוגיות אינה ויתור על העצמיות אלא יצירת מרחב נוסף של שותפות. כל אחד מבני הזוג שמביא את העצמיות שלו אל רשות הרבים, לא מוותר עליה ולא מוחק אותה, הוא יודע לחזור מרשות הרבים אל רשות היחיד שלו.

2. זוגיות אינה יצירת 'בועה' חדשה שהיא רק של השניים שיצאו מהבועה הפרטית. זוגיות רוחנית פתוחה לראות גם אחרים. בני משפחה ועוד דמויות קרובות ורחוקות.

זוגיות רוחנית מתבטאת בערכים רבים, להלן מספר ערכים בולטים:

ראשון לכולם - אמון מלא. עומק האמון מתבטא בנכונות לשתף בדברים הכי אישיים: בסודות, בפחדים, בחלומות. אמון הוא ביטוי לקרבה רבה ביותר. כאשר אני משתף אותך בדברים האישיים ביותר, אני מצהיר שאני בטוח שאתה אוהב אותי ואני יקר לך - לעולם לא תשתמש בדברים הללו נגדי.

על בסיס האמון מתפתחת הקשבה עמוקה ואמפתיה. בן הזוג קרוב אלי, אני מעוניינת להשתתף במה שעובר עליו. אני מרגיש את מה שעובר עליה, כך הוא מרגיש כמה שהוא יקר לי, וחשוב לי.

זוגיות רוחנית מתבטאת בלמידה הדדית. דברים שאני מעריך אצל בן הזוג וחפץ ללמוד ממנו. אין הכוונה לשמוע הרצאות פילוסופיות (על אפלטון...) או הדרכות מעשיות (איך מתקנים פנצ'ר). אלא להתבונן ולמצוא דרכי התנהגות, צורות חשיבה, מידות שאני מעוניין ללמוד מבן הזוג.

וודאי זוגיות רוחנית משפיעה על בני הזוג להיות טובים יותר, בכל המעגלים: זה לזו ולכל הסביבה: להורים שלהם, לחברים שלהם ולכל הבריות כולם.