סעודה שלישית

שלום רב לשואל הנכבד

על דברי המשנה שמצילין מפני הדליקה מזון לשלוש סעודות כתבה הגמרא בשבח המצוה הזו היקרה מאוד ועצם ההלכה שמצילין הרי היא מראה כמה חשובה מצות סעודות השבת בהידור רב.

"אמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא: כל המקיים שלש סעודות בשבת ניצול משלש פורעניות: מחבלו של משיח, ומדינה של גיהנם, וממלחמת גוג ומגוג. מחבלו של משיח - כתיב הכא יום וכתיב התם הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום וגו'. מדינה של גיהנם - כתיב הכא יום וכתיב התם יום עברה היום ההוא. ממלחמת גוג ומגוג - כתיב הכא יום וכתיב התם ביום בא גוג. אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי: כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים, שנאמר אז תתענג על ה' והרכבתיך על במתי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך נחלת יעקב אביך וגו'. לא כאברהם שכתוב בו קום התהלך בארץ לארכה וגו', ולא כיצחק שכתוב בו כי לך ולזרעך אתן את כל הארצת האל, אלא כיעקב שכתוב בו ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה. רב נחמן בר יצחק אמר: ניצול משעבוד גליות, כתיב הכא והרכבתיך על במתי ארץ וכתיב התם ואתה על במותימו תדרך."

(שבת קיח, ב)

ופסק הרמב"ם בפרק לו מהלכות שבת הלכה ט :

חייב אדם לאכול שלש סעודות בשבת אחת ערבית ואחת שחרית ואחת במנחה, וצריך להזהר בשלש סעודות אלו שלא יפחות מהן כלל, ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה סועד שלש סעודות, ואם היה חולה מרוב האכילה או שהיה מתענה תמיד פטור משלש סעודות, וצריך לקבוע כל סעודה משלשתן על היין ולבצוע על שתי ככרות, וכן בימים טובים.

וכן פסק מרן השולחן ערוך אורח חיים בסימן רצא סעיף א:

"יהא זהיר מאד לקיים סעודה שלישית ואף אם הוא שבע יכול לקיים אותה בכביצה, ואם א"א לו כלל לאכול אינו חייב לצער את עצמו. והחכם עיניו בראשו (קהלת ב, יד) שלא ימלא בטנו בסעודת הבוקר, כדי ליתן מקום לסעודה שלישית. הגה: ומי שלא אכל בליל שבת, יאכל שלש סעודות ביום השבת (הרא"ש פרק ע"פ)."

הנה לך תשובות ברורות שיש לקיימה בהידור מלכתחילה על הפת ולעשות חישוב של אכילה ובפרט בשבתות החורף בהם הימים קצרים לערוך סעודה שלישית על הלחם אף אם רק כביצה.

וראה דבר נפלא שכתב זקני בעל צרור המור בפרשת בראשית שיש לאכלה דווקא לאחר מנחה ובפת ומי שלא אוכל סעודה שלישית זוכה לגן ולא לעדן שבגן כאדם הנכנס לפרדס שפירותיו מתוקים והוא מורשה להתבונן אך לא לאכול מן הפירות ואלו דברי קדשו :

" כי ענין שלשה סעודות אלו הוא דבר גדול והוא מהמצות הגדולות שבתורה, לפי שהם רומזות לאלו השלשה שבתות שהזכרנו, והמקיים אותם זוכה להתעדן בגן עדן שלמטה ובג"ע של מעלה, וזהו ענג ראשי תיבות ע"דן נ"הר ג"ן, כדכתיב ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן (לק' י). ובכאן רמוזים אלו הג' שבתות. שבת דמעלי שבתא הוא כנגד הגן. שבת היום כנגד נהר, כי תרגום הבקר אור, צפרא נהר (לק' מד, ג), שבת הגדול הוא כנגד עדן העליון. וזהו ונהר יוצא מעדן עליון שהוא בינה כי משם נמשך תפארת ישראל, להשקות את הגן היא כנסת ישראל כנגד ליל שבת:

ולכן צריך אדם ליזהר מאד בשלשה סעודות ובפרט בסעודה שלישית שהיא העליונה מכולם שהיא כנגד עדן עליון. כי בראשונות אין צריך להזהיר לפי שהלב בקי בהם והרעב כבד בארץ, אבל בסעודה שלישית שהאדם שבע ומלא כריסו מעדניו ולא הניח מקום לעדן של מעלה, ואין רוצים לקיימה. והיודעין מדקדקין לקיימה מיד אחר אכילת שחרית. ולא ידעו כי סחרה ואתננה קדש לה', ועדיין לא הגיע זמנה ולא יצאו ידי חובתה כמוזכר בדברי הפוסקים. ובפרט רבי יונתן ז"ל הכריח זה בראיות ברורות. והדבר מוכרח מצד עצמו שצריך להיות סעודה שלישית אחר מנחה לפי שכבר התפללנו אתה אחד, ובכאן אנו מיחדים כל הג' שבתות בעשר ספירות כמו שפירשתי למעלה. וזאת היא מנוחה וקדושה לעמך נתת, ואחר שהתפללנו ליחד הכל צריך לשמח הכל בשמחת שלשה סעודות, לקיים וקראת לשבת עונג לפי שאז הגיע זמן העדן שלמעלה. ואם אין אדם מקיים סעודה ג', זכה לגן שהוא גן ונהר ולא זכה לעדן ולא נכנס בתוכו כמי שנכנס לגן ולא אכל מפירותיו שהם העידון. ולכן צריך אדם להן הרבה מאד לפי ששכרם מרובה, כמוזכר בשבת (דף קיח.) כל המקיים שלשה סעודות ניצל מג' פורעניות, מדינה של גיהנם ומחבלו של משיח וממלחמת גוג ומגוג".

ועוד הוסיף זקני בעל צרור המור בפרשת בראשית על פסוקי ויכולו :

" והוא יום הנזכר בפרשת ויכולו בסעודה שלישית דכתיב ויברך אלהים את יום השביעי. להורות כי כשמדבר המאמר אינו מדבר אלא בסעודה שהיא העיקרית ואין בני אדם נזהרים בה לפי שהם שבעים מהמאכל והמשתה:

ולהורות שהשכר האמיתי הוא בשביל סעודה שלישית, תמצא כי שכרה הוא שכר רוחני הבא באחרית הימים שהוא נקרא עולם הבא בדברי חכמים. וזה שאמר (שבת שם) כל המקיים שלשה סעודות ניצול משלשה פורעניות מדינה של גיהנם שהוא בעולם הבא ומחבלו של משיח שהוא גם כן בעולם הבא וממלחמת גוג ומגוג שהוא גם כן בעולם הבא. וזהו כנגד שבת הגדול שנקרא עולם הבא, והוא עדן שבמלת עונג שהוא עדן של מעלה והוא עולם הבא.

ואם האדם אינו זהיר בג' סעודות ואינו מקיים וקראת לשבת עונג נהפך מענג לנגע, כי אותיות של זה כאותיות של זה. כי מי שאינו רוצה להתענג ולהתעדן בגן עדן של מעלה ראוי שיהיה מנוגע בנגעי אדם ובנגעי בתים, מאותו נגע תחתון של נגעי בני אדם אשר עליו הבטיח ונגע לא יקרב באהליך (תהלים צא, י), ולכן אנו אומרים בתפלותינו כנגד אלו השלשה שבתות ישמחו במלכותך כנגד שבת מלכתא, שומרי שבת כנגד שבת היום, קוראי עונג כנגד שבת הגדול שהוא עדן"

על כן נתאמץ מאודה כולנו לכלכל את אכילתנו בסעודה השניה כדי שנוכל לאכול גם סעודה שלישית ולהתברך בכל הברכות התלויות בה.