סמכות בתחומי מחשבה

שלום וברכה

הסוגיה שאתה עוסק בה מחייבת אנציקלופדיה. אנסה לכתוב בראשי פרקים, ואם תרצה להרחיב בדבר מה – אשמח:

החלוקה בין אגדה והלכה בתחום שאתה עוסק בו היא הרבה יותר חדה. כל מה שכתבת על הלכה נכון במידה רבה על האגדה ולהפך. אני מדגיש כי אתה צודק שיש הבדל, אולם הוא הרבה יותר קטן ממה שאתה מתאר. גם בהלכה אפשר לומר דברים מרחיקי לכת ביותר, וגם לאגדה יש כללים מסוימים, ודעות שהם "ככל העולה על רוחנו" נעלמות מתוך עולמה של היהדות.

גם בהלכה יש השפעה עצומה להשקפתו האישית של הפוסק (בית שמאי ובית הלל לא ינקו מתפישותיהם האישיות ?), וטוב שכך. תורה שבעל פה אינה רק פעולת פרשות אלגוריתמית אלא מפגש שבין התלמיד חכם ובין דבר ה', ויש השפעה מאוד גדולה לעולמו הרוחני. גם האגדה מהווה במידה רבה המשך למה שקדם ולא המצאה חדשה.

וגם בהלכה יש הרבה סוגיות שאין בהם ראיות חד משמעיות, וכך כותב הרמב"ן בדבריו הנודעים בהקדמתו לספרו מלחמות ה': " כן כי יודע כל לומד תלמודנו שאין במחלוקת מפרשיו ראיות גמורות ולא ברוב קושיות חלוטות שאין בחכמה הזאת מופת בדור כגון חשבוני התשבורות ונסיוני התכונה: אבל נשים כל מאדנו ודיינו מכל מחלוקת בהרחיק אחת מן הדעות בסברות מכריעות ונדחוק עליה השמועות ונשים יתרון הכשר לבעל דינה מפשטי ההלכות והוגן הסוגיות עם הסכמת השכל הנכון וזאת תכלית יכלתנו". שים לב שהוא מתייחס גם למשקל "הסכמת השכל הנכון".

ואף על פי כן, גם באגדה וגם בהלכה מתגבשת במשך הדורות תפישה מסוימת ביחס לגבולות הגיזרה שנחשבים ש"בפנים" ולא מבחוץ, ובשאלת הסמכות יש דברים בהלכה שנותרים במחלוקת ואין בהם הכרעה, ויש דברים באגדה שהופכים לנכסי צאן ברזל. אדגיש שוב שאתה צודק שיש הבדל מסוים, אבל הוא הרבה פחות חד משאתה מתאר.

וזה הבסיס לסמכות של שתיהן, כל אחד לפי דרכה.

כל טוב ושמחה