סכסוך עם אמא

שאלה

כבוד הרב שלום

אשמח לסיוע לגבי המצב המורכב הבא עם אמא שלי. רקע קצר: אמא שלי חלתה בגיל 37 אני הבכורה בבית מתוך 3 ילדים. הייתי בת 16 כשחלתה, לקחתי אחריות על אחי הקטן שהיה אז בן 2.5 . מאז תמיד תמכתי בה ועזרתי לה ככל יכולתי. למרות שהמחלה עברה, היא ממשיכה לסבול מבעיות שנגרמו לה עקב המחלה והטיפולים.

כארבע שנים לאחר שהבריאה היא ואבי נפרדו ועקב חוסר הסכמה על הבית שהיה רשום על אבי בלבד חיו הרבה זמן כפרודים תחת אותה קורת גג. במהלך תקופה זו אני התחתנתי ועזבתי את הבית. לבסוף הוריי התגרשו, גירושים לא יפים. בהם אני צידדתי בה עקב מצבה הרפואי, תמיכתי בה אף גרמה לי לסכסוך עם אבי (בסופו של דבר השלמנו)

מאז שהוריי התגרשו הם לא בנו את עצמם, אבי לא דאג לעצמו כלל ואמי עברה מדירה לדירה. לפני כשלוש שנים ולאחר כ 13 שנים שהם לא יחד, אמא שלי ביקשה ממני שאחזיר ביניהם. לה היו הבעיות שלה עם מגורים ובריאות ואבא שלי חי בבדידות ובהזנחה עצמית ולכן הסכמתי. רציתי לראות את המשפחה מתאחדת שוב. לשמחתי הם חזרו, אבא שלי לבקשתה שישפץ את הבית מהיסוד והיא נכנסה לגור איתו. הבעיות ישר התחילו כי היא טענה שהוא קמצן ולא משאיר כסף, היא דיברה הרבה מאחורי גבו. ואז התחילה לבוא בדרישה שיכניס אותה לטאבו לצורך הבטחת עתידה. לאור העבר הוא מאוד הסתייג ולמרות שנתן לה מילה הוא חזר בו. כאן היא עירבה אותי שאני אדבר איתו ואשכנע אותו, אך המאמצים שלי לא הועילו. היא מצידה ממשיכה ללחוץ עליי, מתקשרת אליי בזמן העבודה היא בוכה צורחת מקללת מאיימת טוענת שהיא מרגישה זרה בבית. ואני מבינה גם את הצד שלה ואני מנסה לסייע ומבקשת ממנה זמן וסבלנות. החלטתי להכניס את אחי האמצעי לתמונה וכשתחלנו לדבר על הנושא אבי חלה והעניין זז הצידה. לאחר שאבי החל להרגיש טוב יותר הלחץ מצידה של אימי עליי חזר. למרות שאני מבינה את עמדתו של אבי, לפני חודשיים שוב ערבתי אחי וביקשתי ממנו שישוחח עם אבא שלנו, והוא למרות בקשותיי דחה את העניין במשך חודש ימים התחננתי אליו שיפעל, עד שבוקר אחד אמא שלי שוב התקשרה אליי בוכה וצועקת. אמרתי לה שאני מנסה ופועלת אך זה לוקח זמן. לאחר שיחתנו היא התקשרה לאחי הוא משום מה שיקר לה שהפעם האחרונה שדיברתי איתו בנושא הייתה לפני מספר חודשים (אני לא יודעת מדוע עשה זאת). בעקבות זאת, אמא שלי החליטה שאני משקרת לה ושככל לא דיבתי עם אחי. הסברתי לה שזה לא נכון, ושאני בקשר עם אחי כבר חודש, אבל היא בשלה מסרבת להאמין לי. היא מאשימה אותי על לא עוול בכפי, אני יודעת את האמת שבאמת פעלתי למענה גם הפעם וגם כל חיי. היא אומרת לבעלי שאני רעת לב ושאין לי כיבוד הורים. אני מאוד פגועה וזה כואב לי במיוחד מכיוון שזה לא מגיע לי.

חשוב לי לציין כמה נקודות חשובות על אמא שלי

• עוד לפני המחלה תמיד הייתה אישה קצת מתוסכלת ומרירה (ללא סיבה מסוימת, מצד אחד היא תמיד עבדה קשה בבית בישלה, ניקתה וכל מה שצריך, אך זה תמיד היה מלווה במרמור ובהחמצת פנים. היא יכולה להזמין אורחים לחג ואז לנהוג אליהם בעצבים מכיוון שהיא עייפה.

• אמא שלי תמיד הייתה רבה איתי של דברים שוליים מאוד, גם לאחר שהתחתנתי היא התחילה לריב על בעלי, להתערב בנינו אם הוא לא עזר לי במשהו, לצעוק עליו לעיתים קרובות , להשפיל אותו ולזלזל בו. למזלי בעלי הוא איש שלום שלא אוהב לריב, והיה מאוד סבלני כלפיה.

• היא מאוד מזלזלת באחי הצעיר, היום בן 20 אומרת לו מילים קשות על כך שהיא לא הייתה צריכה ללדת אותו וחבל שלא הפילה אותו. וכמה שהסברתי לה שהיא לא אמורה לדבר אליו כך זה לא הועיל.

• במהלך נישואים של הוריי אמא שלי סיבכה את אבא שלי מאוד מבחינה כספית. עשתה פעולות ללא ידיעתו כדי לסייע לאחיה מול השוק השחור. אבא שלי סייע להם ולקח משכנתא נוספת על הבית כדי לעזור להם

למרות הכול, בסופו של דבר מדובר באמא שלי, אמא שגידלה אותי, שדואגת לי, שעוזרת לי כשצריך.

המצב כואב לי מאוד, בעיקר עליה. אני חושבת שיש בה סוג של הרס עצמי ואני לא יודעת איך לעזור לה. אני חוששת שהיא תישאר לבד. אני יודעת שהיא מאוד מתגעגעת לנכדים, אך העקשנות שלה מנצחת אותה. אין לי עם מי להתייעץ בעניין, מבחינה הלכתית ומוסרית אני לא יודעת מה לעשות. אודה להדרכה וסיוע כיצד לפעול.

תודה רבה על ההקשבה.

אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו

תשובה