נשים לוחמות בצבא וההלכה

שלום לך.

הרצון לתרום ולתת הוא רצון נהדר.

הרצון להרגיש שאין תקרת זכוכית שחוסמת אותך זה דבר שנראה לי כל אחד רוצה להרגיש.

כל אחד רוצה להרגיש שהוא מסוגל להכל.

אני מאמין ששני הדברים האלו עומדים בבסיס השאלה, ולכן בלי קשר לתשובה – התפילה הכנה והאמיתית שלי זה שעצם הנתינה שלך תגדל, היכולת שלך תתרום באמת תהיה הכי משמעותית בעולם ושלעולם לא תהיה הרגשה שיש מחסום שחוסם אותך מלממש את הכוחות האדירים שהקב"ה טמן בך.

השאלה שלך במציאות העכשווית מתחילה להיות יותר מעשית לאור הדיבורים על מסלול מגדרי לחיילות לוחמות, ויחד עם זאת יש עוד רך לשם וזה נמצא בפיילוט.

למה זה נמצא בפיילוט? כי הצבא רוצה לבחון את המקצועיות שלו ואת הכדאיות שלו (וכרגע הם רואים שאין לזה ביקוש גדול ולכן לא רואים כותרות של זה, לא שומעים על זה – כי מי רוצה לפרסם כישלון במקום הצלחה?).

בשורות אלו אין כדי להביע עמדה אלא לתאר את המציאות ולהודות לך על השאלה הכל כך רלוונטית.

כדי להביע עמדה צריך להיכנס טיפה לשאלות שעומדות בבסיס השאלה שלך.

שיקולים הלכתיים אצל לוחמות

מבחינת שיקולים כללים יש את הדיון הכללי על גיוס נשים לצבא והאם זה לקבל מרות של גבר או האם בנשיאת נשק יש איסור הלכתי.

הסוגיות הללו רלוונטיות לא רק לחיילות לוחמות (קרביות) אלא כלל, כי בסופו של דבר כמעט כל חייל יעשה שמירה עם נשק, ולא רק בטירונות – על בסיס קבוע או פעם בשנה בשמירה על יישוב או בסיס אחר.

אני בכוונה לא מביא את המקורות אלא את הסוגיות כדי לאפשר לך לעשות את הלימוד שלך בסוגיות ולהגיע למסקנה בהתאם להלכה שלך.

בעיני, אצל לוחמות, יש עוד שאלות שצריך לשאול.

האם לוחמת שנמצאת ביחידה מעורבת נאלצת להיות בסיטואציות שהן בעייתיות מבחינה הלכתית.

אני לא מדבר על שאלת המכנסיים לעומת חצאית, שזו שאלה טובה שאפשר לעיין בה (והיא רלוונטיות גם למתנדבות מד"א וכבאות).

אני מדבר על מצב של הלכות ייחוד כאשר צמד (שני חיילים) צריך לצאת לפעילות יחד ולשבת במערב, או נסיעה ברכב חשוך במקום בו לא עוברים אנשים (שקורה תדיר בסיורים), ועוד.

זו סוגיא שהעלית לגבי המעורב.

אמנם, כאשר מדובר רק בלוחמות, לכאורה אין שאלות כאלה.

לכאורה כי יכול להיות שיהיה נהג ליחידה ולא נהגת ועוד סיטואציות.

אך גם אם כל היחידה תהיה על השירות הנשי, עדי נעמוד בשאלות ששאלנו בתחילה ווהמסקנה של השאלות הללו תהיה רלוונטית גם אצל קרביות.

אם המסקנה תהיה שאין בעיה – אין בעיה ואז אני בטוח שיהיה אפשר למצוא פתרון לשאלות שנובעות מסיטואציה טכנית ולא מהותית.

אם המסקנה תהיה שיש בעיה – יש בעיה.

ויחד עם זאת, הדברים עדין יעמדו למבחן מהותי ולא רק הלכתי.

דיון מהותי

חלק מהדיונים של גיוס נשים לצבא לא נוגע רק בשאלה ההלכתית האם מותר להתגייס אלא האם זו דרכה של אשה לעשות מלחמה, האם זה הדרך שבה היא מממשת את עצמה או זה דרך שהיא מנציחה את העליונות הגברית בכך שקובעים שהנורמה אליו צריך לשאוף זה היכולת הגברית.

בעיני, לגברים ונשים יש יכולות שונות. חלקן מקבילות וניתן להקביל, וחלקן שונות.

צריך להכיר בשוני ולדעת שמה שהיא יכולה לעשות הוא לא יכול לעשות, ומה שהוא יכול לעשות היא לא יכולה לעשות.

חלק פיזית אי אפשר וחלק כי זה לא מתאים.

האם מתאים שאשה תהיה לוחמת? האם מתאים החספוס הקרבי (הרבה פעמים נתפס כאטימות, אפטיות, חוסר רגש וכד')?

האם מתאים שהיא תלך לשרת בתפקיד שהאחוז של הפגיעה בבריאות הנשית היא גבוהה?

אלו שאלות שצריך לתת על זה את הדעת, ועוד

אם יש רצון לקבל הכוונה למקורות, או להמשיך לשאול שאלות על נושאזה או נושאים אחרים בשמחה רבה.

הרבה הצלחה (ולחזור לתפילה בתחילת השאלה),

נתנאל