שאלה
כבר כמה חודשים שאני מרגישה הקפדה על אדם שפגע בי. הוא לא ביקש סליחה אבל ניסיתי הכל בשביל לנסות לדבר איתו ללבן את העניינים בינינו כדי שכן אוכל לסלוח ולא אקפיד עליו.
אני כן רוצה מבפנים לסלוח על אף שהוא לא ביקש אבל אני לא מצליחה לדעת איך.
יצא לי להיחשף למשפט שבו נאמר שמגלגלים חובה על ידי חייב.
הבנתי מזה שקיבלתי את העלבון הזה בהשגחה פרטית כי מגיע לי להיענש בעקבות עוונותיי.
אבל מה שמבלבל אותי עם ההשגחה זה עניין הבחירה. אני נוטה להסתכל על זה שלמרות ההשגחה עדיין אני כועסת ולא סולחת מעצם העובדה שהוא בחר לפגוע בי.
אשמח להסבר מעמיק בהקשר לזה, אולי ההסתכלות שלי מעוותת קצת.
אני באמת רוצה לסלוח ולקבל באמונה מה שקרה לי איתו אבל קשה לי ובא לי כבר לשחרר את זה ממני.
אשמח לעזרה..
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
בס"ד
שלום רב,
טעות גדולה של מאמינים היא לעשות חשבונות שמים.
כאשר נהיה לנו רע מאוד; כמו גם כאשר נהיה לנו טוב מאוד, עלינו לעשות חשבון נפש. אבל חשבון נפש של עצמנו ולא חשבונות שמים.
את מצטטת את המימרא: "...מגלגלים חובה על ידי חייב" - זה לא אומר בהכרח שמגיע לך עונש.
אולי המקרה שלך מתאים למימרא אחרת: אמר רבי אחא: בשעה שהצדיקים יושבים בשלוה, ומבקשים לישב בשלוה בעולם הזה, השטן בא ומקטרג. אמר: לא דיין שהוא מתוקן להם לעולם הבא, אלא שהם מבקשים לישב בשלוה בעולם הזה. תדע לך שהוא כן. יעקב אבינו ע"י שבקש לישב בשלוה בעוה"ז, נזדווג לו שטנו של יוסף.
אולי הייסורים הללו הם ייסורים של אהבה, יסורים ממרקים? שבאים על צדיקים כדי לדחוף אותם למדרגות גבוהות יותר?
לכן נעזוב חשבונות שמים. נעשה את חשבון הנפש שלנו: נשאל את עצמנו מה נוכל לתקן בעולם הפנימי - והחיצוני שלנו, מחשבות, מידות ומעשים.
באשר להקפדה שלך על אדם שפגע בך.
בפנמיות שלנו יש מרכיבים לוגיים = שכליים, ומרכיבים פסיכולוגיים = רגשיים.
את השכל קל לנהל, את הרגש קשה יותר.
כך גם אצלך. בשכל את לא רוצה לכעוס עליו, את רוצה לשחרר. בשכל את כבר נמצאת במקום הנכון. בשכל אין לך קפידה. זו מדרגה גבוהה מאוד, מגיע לך הערכה רבה על כך.
באשר לרגש - אי אפשר לשלוט על רגשות. זו התכונה של רגש - שאי אפשר לכפות אותו. אבל אפשר וצריך לנהל רגשות. כאן עליך להקשיב היטב לעצמך - לרגשות שלך. מתוך מה שאת כותבת מדובר בשני רגשות: כעס וסליחה. את מערבבת ביניהם וזו טעות. אין קשר בין כעס וסליחה. אפשר לסלק כעס מבלי לסלוח. אפשר לסלוח מבלי לסלק כעס.
להערכתי, יותר פשוט לסלק כעס, יותר קשה לסלוח. תרכזי את כוחות הנפש שלך במאמץ לסלק את הכעס, תמתיני עם הרצון לסלוח.
בכל מקרה נציין שמדובר בתהליך ארוך - חודשים ושנים: חלק מהריפוי הוא בזכות הזמן החולף. תאמרי לעצמך שמעצם העובדה שאת מכניסה את עצמך לתהליך שמטרתו להסתלק מהקפידה, את צריכה להיות מרוצה מעצמך. כי את מתאמצת לחולל שינוי.
מכיוון שמדובר בתהליך, נכון להציב לעצמך שלבים:
1) החלטה שכלית - זה שלב ראשון שנמצא כבר מאחוריך - כל הכבוד!!!
2) סילוק הכעס - תציבי את המטרה הזאת, אבל בלי לחץ, בלי לשקוע בעניין, תני לזמן למלא את חלקו.
3) סליחה - זו מטרה רחוקה יותר שתגיע בבוא העת, אחרי שיסתלק הכעס.
בהצלחה!!!