טבעות נישואין וחתונה בכ''ה ניסן.

שלום לכם

כידוע מנהג ישראל קדושים שלא להתחתן בימי ספירת העומר שהם ימים בהם נוהגים מנהגי אבילות על פטירת כ"ד אלף זוגים של תלמידי רבי עקיבא שנפטרו במגיפה נוראית עד פרוס העצרת כמבואר בגמרא.

וזו ההלכה הפשוטה לכל ישראל כדברי השולחן ערוך :

"נוהגים שלא לישא אשה בין פסח לעצרת עד ל"ג לעומר, מפני שבאותו זמן מתו תלמידי רבי עקיבא; אבל לארס ולקדש, שפיר דמי, ונשואין נמי, מי שקפץ וכנס אין עונשין אותו. הגה: מיהו מל"ג בעומר ואילך הכל שרי ".

הנוהגים כדעת מרן מתחתנים מיום ל"ד וכדעת הרמ"א מקילים מליל ל"ג בעומר בעצמו.

ומבואר במשנה ברורה שאם היה מסתפר היו קונסין אותו אבל מי שקפץ והתחתן אין קונסין אותו כיוון שחתונה זו מצוה ועל קיום מצוה לא נעניש אדם גם אם קיים אותה שלא בזמן הנכון.

והנה קשה לי להבין מה המקרה ולאיזו חתונה הוזמנת וממילא קשה לי להשיב לך דבר ברור היום אדם לא קופץ ומתחתן הוא נרשם לנישואין ברבנות ומתחתן ואת הוזמנת לחתונה אם הרבנות אכן רשמה אותם לנישואים אלו מטעמים מיוחדים ואיני יודע מה המקרה ומה הענין אזי תלכי לחתונה

רק אינני יודע אם כדאי לך לרקוד בה כי הריקודים בעייתיים כמבואר בפוסקים.

ומצד שני אם הרבנות רשמה אותם וכל משתתפי החתונה יקראו את תשובתי ואף אחד לא ירקוד שם איזו חתונה זו .

אם תוכלי כדאי לך לברר אם אכן זו חתונה שרב מוסמך עורך אותה כי פעמים שיש אנשים שהם פסולי חיתון לפי ההלכה ולצערי מחפשים מישהו שקורא לעצמו רב ומשלמים לו אלפי שקלים ושמעתי גם עשרות אלפי שקלים ואין לו בעיה גם לחתן ממזרים רחמנא ליצלן.

ואם זו חתונת איסור בוודאי שאין לך להשתתף בה גם אם תהיה בטו באב.

אבל אם לפי ידיעתך מדובר בחתונת מצוה ורב מוסמך התיר להם להתחתן משיקולים הלכתיים ייחודיים ויש כאלו כי אז תלכי ותשמחי את הכלה חברתך.

לגבי טבעות הנשואין אוי לי מיצרי אוי לי מיוצרי

אנחנו מכירים טבעת אחת שהחתן קונה מכספו ובה מקדש את כלתו כדת משה וישראל, אם הבעל ישים טבעת על ידיו יבושם לו ויש אומרים שבימינו זה טוב כדי שידעו שהוא נשוי

אבל היא אינה עונדת לו ובוודאי אינה נותנת לו בתור טבעת קדושין.

וזו הלכה : "נתנה היא לו כסף, ואמרה: הריני מקודשת לך, אינה מקודשת. (שולחן ערוך אה"ע כז)

לגבי הטבעת שלה הוא צריך לקנות את הטבעת שתהא קנין כספו ממש וכמבואר בשולחן ערוך :

"בכסף כיצד, נותן לה בפני שנים פרוטה או שוה פרוטה, ואומר לה: הרי את מקודשת לי בזה. הגה: וי"א שי"ל לה: כדת משה וישראל (כל בו). וכן נוהגין לקדש בטבעת, ויש להם טעם בתיקוני הזוהר (דברי הרב). (אה"ע כז) .

לגבי שאלתך איני יודע מדוע הכלה קנתה ולא החתן ומדוע הוא ישלם לה כסף סמלי ולא את מלוא סכום הטבעת.

אם יש לו כסף כאדם רגיל כדאי מאוד שישלם לה את כל הכסף של הטבעת שהיא קנתה מכספה באופן שהוא קונה ממנה את הטבעת וכדי שזה יהיה קנין אמיתי שישאל רב איך לקנות ממנה ולא בחתונה אלא עוד היום.

אם הוא עני ולכן היא שילמה ואין ידו משגת לשלם לה את מלוא הסכום

אני ממליץ לו להתאמץ ולקנות אפילו אם יצטרך לבקש צדקה מהבריות כי חלילה וחס כל החיים אם הם יתווכחו פעם כי לריב בוודאי לא יריבו היא יכולה להקניט אותו ולהגיד לו אפילו טבעת לא קנית לי.

ואם בכל זאת קשה לו שיגש לרב שבקי בקניינים שיקנה ממנה את הטבעת קנין גמור לא הלוואה ולא מתנה רק קנין גמור ועוד היום.

כיון שנשאלתי שאלה זו אספר סיפור מיוחד

פעם היתה חתונה והחתן מרוב התרגשות השאיר את הטבעת בשקית ברכב והרכב ננעל ולא הצליחו לפתוח אותו חיפשו פורץ מכוניות ולא מצאו.

אשתי הרבנית היתה מוזמנת לחופה זו נגשתי אליה ושאלתיה אם היא מוכנה לתת לי במתנה את טבעת הנשואין שלה והיא נתנה במתנה גמורה נגשתי לחתן בחדר מסרתי לו את הטבעת בקנין כסף ששילם לי והגבהה מה שבטוח בטוח.

והוא קידש אותה בטבעת זו.

לאחר החתונה הכלה שמעה את הסיפור ונגשו לרב יורם אברג'ל עליו השלום הוא חייך ואמר לכלה שכדאי שתחזיר לאשתי את הטבעת בקנין גמור

אשתי סרבה בכל תוקף ואמרה נתתי לך בלב שלם שיהיה לך לברכה והצלחה.