חבר קרוב שפתאום התחיל להתרחק ממני - וקשה לי

שלום!

נושא החברות הוא נושא חשוב, מורכב ולא פעם יכול גם להיות מאתגר. שאלתך חשובה מאד כי היא מציפה נקודות קריטיות בנושא. לכן, מעריך מאד את השאלה - ובכלל את היכולת שלך ליצור חברות עמוקה וכנה.

אמת, לא פעם אנו חווים אכזבות בחיים, מהמשפחה, מהחברים (ולעיתים גם מעצמנו), הדבר כואב בעיקר כשמדובר באנשים היקרים ביותר לליבנו. בנקודות כאלו אנו מגיעים לצומת – האם ליפול לכעסים ולכאב, או לקחת את האכזבה והקושי ולהפוך אותו למתנה, לזמן התבוננות – וחשיבה מחודשת. במקרה שאתה מתאר נראה שעל אף הקושי, יתכן וזהו זמן טוב למחשבה על מהות הקשר החברי ועל טיבו.

חברות לטוב ולרע - לפי ש"נצלול פנימה" הייתי רוצה שנבהיר נקודה חשובה - חברות היא דבר מקסים וחיובי! היא מצמיחה ומלמדת. אלא, שלעיתים יכול להיווצר מצב בו חברות בין שני אנשים "עולה על גדותיה". ואז, ממציאות של גדילה משותפת והעצמה, היא יכולה דווקא להיות לרועץ לאדם, דווקא היא יכולה לפגוע.

מה ההבדל בין חברות רגילה לחברות שמפרה את האיזון? כאשר החברות עוברת ממצב של - הפריה הדדית ומפגש, למקום של מילוי חוסר מסוים אצלנו (והרי לכולנו יש חוסרים). חוסר שיותר פשוט לנו למלא אותו למול אדם אחר, מאשר למלא אותו עם עצמנו, ובעצמנו.

במצב כזה, נוכל לראות לא פעם, כי עברנו מחברות של הפריה הדדית, של סיוע והבנה, לסוג של חברות אחר - חברות של 100%. בחברות מסוג כזה תווצר אצל האדם ציפייה שהחבר תמיד יהיה שם בשבילו, תמיד יקשיב לו, תמיד תמיד – וכיוון שאין תמיד בחיים, הדבר פתאום יכול להיות כואב.

כמובן, חבר טוב יאזין יהיה קשוב וינסה לסייע לנו ברגעי משבר.

אבל, וזה אבל חשוב! השאלה שאנו צריכים לשאול את עצמנו - מה יקרה אם אותו חבר לא יהיה לצדי? האם אני אצליח להתמודד? האם אני רואה את החיים שלי גם בלעדיו? חשוב שאנו נזכור - היכולת שלי לנהל בעצמי את חיי, להבין עם עצמי נקודות על עצמי – היא בראש ובראשונה שלי למול עצמי!

אחרת מי אני בעולם הזה?

איך נדע שהופר האיזון בקשר?

כפי שאמרנו, פעמים רבות חברות מפרה וטובה יכולה להפוך לכזאת שממלאת חוסר, שהופכת להיות מאד אינטנסיבית, שיכולה להוציא אותנו מאיזון. אפילו חוסר תגובה למסרון – יכול ליצור אצלנו מערבולת. כשזה קורה עלינו להבין שאולי שווה לחשב מסלול מחדש, שעלינו להחזיר לעצמנו את המקום שלנו, שיתכן ומעט נלקח "בשטף" החברות. חשוב שנתבונן ונבחן איך אני מתפקד/ מתמודד בלא תגובת החבר, ניתן לעצמנו להתמודד עם החיים שלנו.

במקרה שלנו, תיארת חברות אמיצה ועוצמתית מחד – אך יתכן וגם תובענית מאד, ומחייבת מאד.

ולכן דווקא המרחק של החבר יכול להיות זמן טוב עבורך, ממש מתנה, זמן לחשוב.

האם הקשר הזה הוא באמת נכון? האם אנו לא תולים את חיינו בחייו של אחר?

לכן דווקא המרחק הוא חשוב, חשוב ואפילו קריטי!

תיארת אדם שהיית משתף אותו הרבה והוא סייע לך הרבה – מעולה, כל מה שסייע לך זה נפלא ומדהים – כחבר!

אך שווה לשאול את עצמנו – האם אני מסוגל גם לעמוד מול עצמי ולהבין מה עובר עליי? האם ישנן סוגיות שאני יכול להתגבר עליהן, עם בירור עצמי?

אוקיי, אז מה אפשר לעשות?

1. לתת לאחר את המרחב - זו זכותו של כל אדם לזמן גם לעצמו, נכון שזה כואב, וקשה – אך יש בזה מן הברכה גם עבורנו! כפי שאמרנו זמן לחשוב, האם הקשר הזה באמת טוב לי? האם אני לא מאבד את העצמי שלי?

כך שמחד חשוב לכבד בחירה של אדם אם בוחר להתרחק, ועם כל הכאב אנו מבינים שהכאב הזה יכול להיות הדבר המגדל ביותר עבורנו – אם נתחיל לחשוב מעט על עצמנו.

כך, שדווקא מהמקום של מעט להפחית את הקשר – אני באותה מידה גם מעצים את האני שלי.

2. איך ממלאים את החלל? - כאמור, ישנם קשרים חברים הבאים למלא חוסר מסוים. חשוב שלא נזלזל, כי גם חוסר הוא דבר חשוב שאדם צריך להבין עם עצמו ומתוכו לגדול -

איך ניתן למלא את החוסר? ניתן לכתוב! לכתוב לעצמנו את מה שאנו חווים, מה שאנו מרגישים, מה שאנו חושבים, לפרוק הכל לדף - כאשר הדברים כתובים לנגד עינינו אנחנו יכולים לבחון אותם, אנו יכולים לחזור אליהם ולהבין איך אנו מתקדמים.

כמובן ניתן גם להתייעץ עם אנשים שיכולים להדריך אותנו, יכול להיות היועצת המחנך וכד', איתם זה קשר מסוג אחר – ודווקא פוטנציאל גבוהה להכוונה לסיוע ולהבנה!

3. פיתוח - בהמשך לסעיף הקודם, זהו זמן טוב ליצור "ערוצי עצמה", לפתח כשרונות, לחשוב במה אני טוב ובמה אני יכול להתבטא, זה יכול להיות בלמידה, בחשיבה וכל דבר שעושה לי טוב!

4. הבנה שזהו תהליך – חשוב מאד לקבל שזהו תהליך, תהליך של חזרה לאיזון! וכמו כל תהליך – זה לוקח זמן, זה קשה, אבל אם מתמידים – זה ודאי ישתלם.

אז הרבה הרבה הצלחה, אשריך על המקום שלך לחברות, אין לי ספק שגם מכאן – תוכל לגדול ולשמוח.

בהערכה גדולה,

חנן.