שאלה
שלום לכבוד הרב,
אני בחור שלומד בישיבה תיכונית, ברוך ה' זכיתי להכיר את התורה, אך אני מאוד מבולבל.
בעבר הייתי דתי יותר 'פתוח' אפשר לומר, ועשיתי שטויות עם חברים שלי, צחוקים ובנות וכו'.
ובערך בכיתה ט' התעוררתי לעולם התורה, ולקחתי את עצמי בידיים מבחינה תורנית.
הגעתי להישגים מדהימים,זה היה תהליך ארוך, אבל הגעתי למקום גבוה בחידון גמרא ארצי, וזכיתי להכיר את עומקה של תורה ולשננה יומם ולילה.
רבנים רבים כל הזמן היו אומרים לי שאהיה חיילי לאורייתא וכל מיני אמירות כאלה ואחרות.
עד כאן הכל יפה, אך התורה משפיעה על אופיו של האדם ומתהליך הדברים ניתקתי קשר עם חברים קרובים שלי שהיו 'בעייתים' וקשר עם בנות והכל ונשארתי לבד.
זה היה בחופש של כיתה י', אני זוכר איך הלכתי בצהלה לחנות ספרים בבני ברק וקניתי לי שו"ת תרומת הדשן שממש השתקוקתי אליו עקב הזדמנויות שונות שנתקלתי לעיין בו.
התחלתי ללמוד בחופש בשו"ת עם הגמרא המצוינת בכל תשובה, וללמוד, וללמוד ללא הפסקה, מסכם ומעיר על כל תשובה מאיך אני תופס את הדברים,עד שהגעתי באמת לעצבות מתוך כך שכל היום אני לבד בחדר ולומד תורה.
פשוט חודשיים שלמים, בקושי פוגש חברים(יש כמה חבר'ה שחזרו איתי 'בתשובה'ביחס לדתי שהייתי) אבל הם עברו לישיבות חרדיות ומטבע הדברים אין חברות עמוקה).
זה פשוט היה אסון,ההורים שלי שמו לב, אמא דאגה ואבא שלי העלים עין, הגעתי למצב פשוט עצוב שרציתי לשנות אותו בכל מחיר.1
הגעתי לכיתה י"א, ופה התחיל השבר הרוחני, אמרתי לעצמי אין מצב שאני נופל לזה עוד פעם, אני בחור מוצלח, מצחיק, זה לא מגיע לי הדכאון הזה, ופשוט 'נפתחתי' לכל אחד שרק הייתה לי הזדמנות להתחבר.
ובאמת הצליח לי, הכרתי חברים חדשים, רק שהם לא הכי יראי שמיים, ואיך שהוא הצלחתי לשלב את ההצלחה התורנית שלי עם היציאות והצחוקים(שלפעמים היו גסים) עם החברים שהכרתי.
אך אי אפשר לאכול את כל העוגה ולהשאיר אותה שלמה, והסביבה השפיע עליי.
הגעתי לי לכיתה יב', ופתאום אני פחות לומד ביום, חושב על איך אני הולך לבלות עם החבר'ה היום בערב בסנוקר, בשיעורי גמרא אני פחות מקשיב, לפעמים בכלל לא מגיע אליהם, וכן הלאה, וכמובן שיצר הרע לא מניח והסמארטפון גורם לבלאגן והמבין יבין.
וכמובן שהר"ם שלי שם לב, שמתלמיד שיושב שורה ראשונה ומקשה ומתרץ, עברתי קצת לשורות האחרונות, פשוט מקשיב חצי רדום,
גם מבריז מידי פעם.
הוא בא אליי ואומר לי "מה נהיה איתך? תתאפס על עצמך! אם בארזים נפלה שלהבת..."
שלא תטעה, הערכה שלי לתורה והיכולת שלי בתורה עדיין נשארו, פשוט הם פרצו במקומות אחרים, בשבת אני משתדל ללמוד שלוש סדרים, בבא קמא, קידושין, בבא בתרא, וכן הולך לי, אני מצליח ללמוד שעות רצוף, רק שבימי החול המציאות שלי שונה.
המחשבה שלי השתנתה לגמרי, הראש שלי חושב רק על איך אני הולך להנות עם חברים, להשתכר, לצחוק, אולי להכיר מישהי, דחילק אתה כבר אוטוטו 18, כמה אפשר להיות נעול ריגשית, ופשוט אני מתמוטט.
כן, כתיבת השאלה הזאת גורמת לי לבכות, אני מרגיש חסר אונים, אבוד וחסר תקנה.
אני כבר לא יודע מה לעשות, להתנתק לגמרי ניסיתי, לא עבד, אז אולי להיות דתי חצי פתוח אך להימנע מבעיות הלכתיות..., אוי על מי אני עובד, בשטח זה לא פועל.
ואפילו במצב הנוכחי לא הכי טוב לי, החברים שהכרתי אמנם טוב לי איתם, אבל לא הגעתי איתם לעמקי הנפש כמו עם חברים שהיו לי בעבר הרחוק.
אני כבר לא יודע מה לחשוב ומה לעשות, ניסיתי להכיר חברים 'צדיקים' בכיתה י"א, זה פשוט לא עובד, אנחנו לא מאותו עולם וזה שונה.
מה הרב מציע לי לעשות? אני רשע? חפיפניק? אני כבר לא יודע מה לעשות.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום וברכה
שמחה גדולה.
שמחה גדולה על כך שאלה השאלות שלך, ושבנושאים אלה את מתלבט.
לא מדובר בבלבול כלל, אלא בהתמודדות, בה מוצא את עצמו אדם ירא שמיים, שגם פוגש את החיים, והם מושכים, והתורה חשובה, והוא מחפש את דרכו.
עברת בקצוות.
ועכשיו הגיע הזמן לבנות את הבניין היציב.
למדת על עצמך את העונג והקדושה בתורה, ואת השמחה שלך בה.
ולמדת על עצמך את הצורך שלך, כמו של רבים אחרים, גם בחיים, בחברים, במפגש.
הקינה על מצבך כעת לא מביאה אותך לשום מקום טוב.
לעומת זאת, ההכרעה כי עכשיו אתה יכול לבנות עולם רוחני שמתאים לך, שהוא מחד גיסא קשור מאוד בתורה, ומאידך גיסא לא קורע את עצמו בצורה מלאכותית מהחיים.
ומתוך כך החלטה:
ראשית, להתחבר לאור. לקודש.
לשיעורי גמרא, לשיעורי אמונה. לא להבריז. להיות שם. המאור שבה משיבו למוטב.
שנית, להתנתק ממה שרע לך. לא לגלוש למקומות אסורים. לא ללכת עם חברים שהורסים אותך.
שלישית, להתחבר עם חברים שכן ניתן לדבר איתם יותר עמוק, יותר טוב; שכן ניתן לצחוק איתם, אבל בהומור אמיתי, ולא ברדידות גסה והרסנית.
אתה לא פושע. אתה אספת. אספת חוויות חיים לכיוון זה ולכיוון אחר.
ועכשיו אתה מסוגל לבנות מאבני הבניין האלה את מי שאתה ראוי להיות.
וזה כמובן גם המבוא שיאפשר לך להקים בית בעתיד עם מי שהיא טובה לך.
כל טוב, ושמחה גדולה