הרבה קשיים בחזרה בתשובה

בס"ד

שלום רב,

אתה עושה את דרכך לאט לאט וזה נכון מאוד. כדי לחולל שינוי אמתי, צריך תהליך.

התחלת בתהליך שמתמקד בעולם המעשה: קבלת על עצמך דברים שונים, הוספת לכך גם לימוד תורה וזה חשוב מאוד.

האירועים האחרונים שקורים לך מחייבים אותך לעשות את השינוי המחשבתי - שהוא יותר קשה ומאתגר.

נתחיל מכך: החילוניים בטוחים שדתיים יוצרים קשר עם אלוקים כדי להבטיח לעצמם ברכה והצלחה.

אני מכיר חילוניים שנקלעו למצוקה והחליטו לחזור בתשובה מתוך מחשבה 'עסקית': אני אהיה טוב לאלוקים ואז הוא יהיה טוב אלי ויציל אותי ממצוקותי.

המחשבה הזו שגויה - לא רק בגלל שהיא (א) לא פועלת, אלא גם בגלל שהיא (ב) מבטאת מדרגת אמונה מאוד נמוכה.

(א) בין גדולי החסידים והצדיקים היו כאלה שחיו בפאר והדר והיו אחרים שחיו בעוני ובמצוקה; היו שהאריכו ימים והיו שמתו בדמי ימיהם. המסקנה היא שנסתרות דרכי האל, רק הוא יודע למי נכון להעניק רווחה ומי צריך להתמודד עם מצוקה.

(ב) כאשר אדם קושר קשר כדי להרוויח מכך - הוא לא דואג לקשר אלא רק לעצמו. הדבר דומה למי שמתחתן עם אישה עשירה כדי ליהנות מכספה, קוראים לכך: אהבה התלויה בדבר.

כך גם מי שמצפה שהחזרה בתשובה שלו תביא לו חיים נוחים ונעימים - לא באמת מתקרב אל הקב"ה, הוא פועל כדי להרוויח לעצמו בלבד.

המסקנה היא (אפשר שזה הלקח שהקב"ה רוצה ללמד אותך דרך הקשיים שמתרגשים עליך): יתרון המאמין הוא בברכה הרוחנית(!) שהוא זוכה, ולא בהצלחה חומרית.

אמונה עמוקה מעניקה לאדם כוחות להתמודד עם קשיים גדולים. רואים זאת בדמותו של רבי עקיבא: בשעה שהרומאים מוציאים אותו להורג (על כך שלימד תורה בניגוד לציווי שלהם) הוא לא מתלונן, הוא שמח ומודה לקב"ה על כך שהוא זוכה לההרג על קידוש ד'. רבי עקיבא מלמד אותנו שאמונה גדולה היא הפתרון האמתי והמלא לייסורים. אמונה כזאת הופכת את הקושי לאתגר: הייסורים לא מפחידים ולא מפילים אותך - אדרבא, הייסורים מעוררים כוחות להוכיח לעצמך את גודל דבקותך בקב"ה למרות כל מה שעובר עליך.

ההבדל בין מאמין וכופר הוא ביחס לקשיים ולמשברים: לכופר אין כלים רוחניים להתמודד עם משברים כאלה, אין מה שיעצור אותו מדיכאון ויאוש. המאמין יודע שיש אלוקים בשמים, יש השגחה בארץ, וכל מה שקורה לו, נכון עבורו ומכוון מלמעלה, לכן הוא לא מתייאש אלא מתמלא אמונה ובטחון באל, פועל במיטב כוחו ומרצו כדי להתמודד עם הקשיים שלו.

לסיום אבקש להתייחס לקושי מרכזי אחד שאתה מציין: 'בת זוגי , אשר אנו ביחד מגיל הנעורים וכבר היינו קרובים לחתונה... ואף התגוררנו ביחד בשנה האחרונה (לציין שהיא הייתה חילונית ומתנגדת לדרך התורה ולשמירת שבת) נפרדה ממני...'

מי שנמצא בדרך של תשובה לא יכול להתקדם כאשר הוא חי עם בת זוג ללא חתונה. בת הזוג שלך הבינה זאת וידעה שעליה לקבל החלטה: או לחזור בתשובה יחד אתך או להיפרד ממך. היא החליטה בצדק, שלטובת שניכם עדיף שכל אחד מכם ימשיך את דרכו בנפרד. דווקא בזכות הפרידה הזאת (שאמנם הותירה אותך עם לב שבור!) אתה יכול להמשיך בדרך התשובה. ככל שתתקדם בדרך תבין שזוגיות אצל אדם דתי, מתרחשת רק בתוך בניין משפחה, לשם כך צריך בת זוג שאתה אפשר לבנות בית דתי.

גם בעניין העבודה - אל תתייאש. אתה צריך למצוא עבודה שמתאימה לכישורים שלך - אם תעמול על כך (וגם תתפלל כמובן) יש סיכוי רב שתמצא מה שמתאים לך.

שנה טובה ומאושרת!