החפץ חיים כלל ד' סעיף ה' , לספר לרבו??

שאלה

בס"ד

לא כל כך הבנתי את הסעיף הזה.

בסעיף הקודם כתוב שאם אדם עבר על חטא שידוע לכולם שהוא חטא, ומישהו רואה אותו אז אסור לו לספר (כיוון שבטח עשה תשובה על זה), אך צריך להוכיחו.

בסעיף הזה כתוב שאם אותו אדם הוא אדם כזה שלא יודע לקבל תוכחות, אז לא צריך להוכיחו, צריך לגלות לשופטי העיר.

אם הוא עד יחיד אז הוא לא צריך ללכת לשופטי העיר.

אבל הוא יכול לספר זאת לרבו אפילו אם רבו ישנא את אותו אדם בגלל זה.

אבל איך זה הגיוני כאילו לאותו אדם יהיה ממש בושה בגלל זה. ועוד שהרב ישנא אותו בגלל זה?

אַךְ יָכוֹל לְגַלּוֹת הַדָּבָר בְּהַצְּנֵעַ לְרַבּוֹ וּלְאִישׁ סוֹדוֹ, אִם יֵדַע כִּי יַאֲמִין דְּבָרָיו (כח) כְּדִבְרֵי שְׁנֵי עֵדִים, וּ מִתָּר לְרַבּוֹ לִשְׂנֹא אוֹתוֹ עֲבוּר זֶה וּלְהִתְרַחֵק מֵחֶבְרָתוֹ, עַד אֲשֶׁר יִוָּדַע לוֹ, שֶׁשָּׁב מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה, אֲבָל אָסוּר לְרַבּוֹ לְסַפֵּר דָּבָר זֶה לַאֲחֵרִים, דְּלֹא עָדִיף מֵּאִם רָאָה בְּעַצְמוֹ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְעֵיל בְּסָעִיף ד'.

תודה

אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו

תשובה