הולכת לבדוק אולפנה לבד: איך אפשר להתגבר על החששות?

שלום יקרה.

ההתמודדות שאת מעלה נפוצה מאוד בקרב נוער ובכלל אנשים שעוברים למקום חדש או בודקים אפשרויות למעבר למקום חדש. יש אנשים שמתחבבים על אחרים בקלות ויוצרים רושם ראשוני מצוין, מה שמקל להם להתחבר עם אנשים שלא הכירו עד לפני דקה. ויש אנשים שצריכים זמן ואנרגיות רבות כדי להתחבב על אחרים, להיפתח וליצור קשרים חברתיים. אנשים מהסוג השני לעיתים יצטרכו איזו שהיא מסגרת מסודרת שבה יוכלו להעמיק את הקשר. הקשרים שנוצרים מדקה וחצי של היכרות הם לא בהכרח קשרים עמוקים שיחזיקו מעבר ליום המסוים הזה מפני שקשר טוב מצריך העמקה, זמן ועבודה. ייתכן שקשרים אלה הם רק מהשפה ולחוץ ונועדו רק בשביל להראות לחברה שהאדם המדובר אינו בודד במצב הנוכחי.

באירועים כאלה, כמו בדיקת אולפנה או מקום עבודה, המועמדים נבחנים ונסקרים בעיני ההנהלה ובעיני המועמדים האחרים. הסקירה הזו לרוב מלחיצה ואנחנו לא מתנהגים בטבעיות ומביאים את עצמנו כמו בסיטואציות רגילות. מה שמקשה עוד על יצירת קשרים ועל החיבור במצבים כאלה. על כן כדאי לא לשפוט את עצמנו אם לא הצלחנו להתחבר או לא להתנהג כמו שהיינו רוצים במצבים חברתיים חדשים.

כתבת שהיה לך ניסיון לא טוב בחברה דוסית. בכלל בחיים חשוב ללמוד מאירועים שעברנו ולהסיק מהם מסקנות. אך לא כדאי שהם יגבילו אותנו באירועים דומים אחרים בעתיד, כל שכן אם מדובר באירוע אחד. יכולות להיות אלף סיבות לניסיון הקודם שלך, אך לא בהכרח הן יהיו בניסיונות האחרים. אם ננסה, ייתכן שנופתע מעצמנו והניסיון החדש יהיה מוצלח. כמובן לא נדע זאת אם לא ננסה.

מעבר לכך, כשבאים ליצירת קשרים חדשים כדאי לבוא בשמחה ובביטחון שיש לנו מה לתת לקשר. אם אדם מגיע להכיר מישהו אחר כשהוא יודע מה הטוב שהוא יכול לתת לצד השני, יש סיכוי גדול שהצד השני יראה את הטוב הזה של האחר, ירצה ליהנות ממנו וגם יהיה מעוניין להכיר עוד טוב באותו אדם. וממילא עשוי להיווצר קשר מסוים. אך אם אדם מגיע מנקודת הנחה שאין בו מה לתת לשני או שהטוב שבו לא יספק את השני, האדם השני עלול לקלוט את אותו שדר ולהתרחק מהאדם הזה. גם אם את מגיעה מבית "דוסי" כמו יתר הבנות שאולי תלמדי איתן, אני בטוחה שיש בך צדדים מעניינים ותכונות שיכולים להועיל לבנות שיגיעו מבית "דוסי". אם את מרגישה צורך, אולי כדאי שתחשבי ואפילו תכתבי לעצמך מהן התכונות והצדדים המעניינים שאת מביאה לקשר עם חברות. כמובן את יכולה ללמוד זאת גם מהחברויות הקיימות שלך.

בפן המעשי, את יכולה לבדוק אם כדי להיבחן באולפנה שאת רוצה בה, חובה להגיע לשבת או ליומיים. יש מקומות שבהם שהימים האלה נועדו כדי שהמועמדות יכירו את האולפנה ויבדקו אם היא מתאימה להן. אם אין ברירה ואת מחליטה שאת רוצה לנסות, חשוב מאוד שתזכרי שהימים האלה לא מעידים על ההתחברות שלך לבנות באולפנה הזו כמו שציינתי לעיל. מה גם, כאמור לעיל, יש אנשים שהמסגרת עוזרת להם להתחבר לסובבים אותם, אם זה מסגרת לימודית או חברתית. את יכולה להיות בטוחה שבאולפנה יש די מסגרות שבהן את מוכרחה ליצור קשר ואינטרקציה עם הסובבות אותך וההכרח הזה לרוב מביא ליצירת חברויות עמוקות לאורך שנים. אם מדובר באולפנה בלי פנימייה, המטלות בלימודים, הלימודים עצמם וכן הפעילויות החברתיות עשויות להביא להיכרות מעמיקה עם בנות אחרות, וכל שכן שמדובר בפנימייה שבה עצם החיים ביחד, בחדר, בחדר אוכל, בכיתה, אחר הצהריים - מביאים לרוב להיכרות עמוקה ואף לקשרים שנשארים לאורך החיים.

מקווה שכיווני המחשבה יעזרו לך במפגש החדש הזה ובע"ה תמצאי את המקום שנכון לך בכל הבחינות.

כל טוב,

רינת