שאל את הרב

האם שמירת העיניים משפיעה על הנשמה? ועוד שאלות ביהדות

חדשות כיפה חברים מקשיבים 10/08/22 02:15 יג באב התשפב

שאלה

שלום כבוד הרב , האם נכון שהסתכלות על דברים אסורים כמו פריצות וכו' משפיעות על הנשמה מאוד ? ואם כן מה יכול לכפר ולתת נחמה לנשמה . ושאלה שנייה האם זה נכון שאדם צריך להתפלל כל יום (חוץ מיום שבת) לזיווג הגון ? שאלה שלישית האם כל יהודי ויהודי באמת יכול לקרב את הגאולה עד כדי כך ? שאלה רביעית מה המצווה שהכי נותנת לה' נחת וממנה יש רעידות בשמיים ? אני חושב שאותו מצווה היא ללכת בדרך ארץ לשמור שבת ולא לפגום בברית במשך כל יום כמו אברהם אבינו עליו השלום שהיה כל יום נותן את המקסימום .

אשמח לקבל תשובה :)

תשובה

שלום יונתן.

נענה על השאלות אחת אחת. אציין שאיני לא רב, אבל מכיר את הנושאים שאתה שואל עליהם.

1. הרבה דברים משפיעים על הנשמה שלנו, ובכלל עלינו. כמו שחשיפה לשמש משפיעה על צבע העור. השאלה היא - עד כמה. יש הבדל בין מישהו שהולך לביה"ס בשמש וחובש כובע, לבין מישהו שבמשך שלושה ימים של טיול מסתובב רק בגופיה, ונהיה אדום כמו עגבניה (מאוד לא בריא, אגב..). חשיפה קיימת. אבל לנו יש שליטה על המינון.

היהדות מכוונת אותנו לא להפוך את המבט המיני למבט העיקרי שלנו בעולם. ולכן אנחנו משתדלים שלא לתור אחרי ליבנו ועינינו באופן אוטומטי, אלא להפעיל שיקול דעת וחשיבה ביקורתית. האם זה תמיד עובד? לא. לפעמים יהיו לנו מחשבות לא צנועות, לפעמים יהיו לנו נפילות. וזה בסדר. זה לא סוף המשחק. כי עדיין יש מקום להשתדלות שלנו, והיא מאפשרת לנו לבלות את רוב הזמן במעשים טובים ולא בנפילות.

אתה יכול לחשוב על הנשמה בתור שריר. כשלא מתאמנים או עושים ספורט, השריר חלש ולא משרת אותנו היטב במשימות גופניות. אבל זה לא אומר שהוא פגום לתמיד. ברגע שנפעיל ונאמן אותו, הוא יתחזק! כך שגם אם נפלנו, והשריר נחלש קצת, אנחנו תמיד יכולים לחזק אותו בחזרה. בעומק, הנשמה שלנו מאוד חזקה. עד כדי כף שגם אם יהודי חלילה מתנצר, זה לא הופך אותו לנוצרי מבחינת היהדות. הוא נשאר יהודי. ולמרות שפריצות היא לא טובה, היא רחוקה מלהכריע את הנשמה היהודית.

מה יכול לכפר? בתחום המיניות למדנו מהרב אפרתי, שהמפתח הוא לא לפשפש בחטא אלא להיפך: לא לחשוב עליו. לא "לתקן" אותו ספציפית, אלא פשוט לקום ממנו ולהתנהג כאילו שום דבר לא קרה. לא לתת לו לדכדך אותנו. להשקיע עוד אנרגיה בדברים טובים, ולהיות עסוקים בעשייה חיובית ומשמחת.

2. אני לא מכיר הלכה שמדגישה דווקא את התפילה על זיווג הגון. התפילה היא גם על הצרכים של העולם ושל עם ישראל באופן כללי, וגם על הצרכים הפרטיים שלנו. חכמים תיקנו את התפילה באופן כזה שתכלול מספר מרכיבים חשובים. אתה בהחלט יכול לסמוך עליהם, ולא חייב להוסיף מרכיבים נוספים. התפילה יכולה להיות גםפ זמן ביום שבו אנחנו מדברים לא רק עם הקב"ה אלא גם עם עצמנו: מה מצליח לי, ומה פחות. על מה אני מודה, ומה אני מבקש. זה סו של חשבון נפש מקוצר שיכול לתת לנו נשימה לפני שממשיכים הלאה. וחשבון נפש חייב להיות מאוזן: לא רק במה נפלתי, אלא גם במה הצלחתי.

3. כל יהודי, מעצם קיומו בעולם, מהווה חלק מהגאולה. חלק מההמשכיות המופלאה של העם שלנו. גם אם הוא לא עושה שום דבר מרשים במיוחד, כמו להמציא תרופה או להיות ראש הממשלה. לכל אחד מאיתנו יש תפקיד, גם אם אנחנו לא מודעים אליו. ולכן אנחנו אומרים בכל יום תודה על כך שאנחנו חלק מדבר כל כך גדול ונפלא.

4. אני חושב שקשה לומר שמצווה אחת חשובה יותר מחברתה, כי לכל אחת מהן תפקיד מיוחד. והמצוות לא מכוונות רק לעשות נחת רוח בשמיים, אלא גם לכוון את ההתנהלות האישית והחברתית שלנו כאן בעולם. מטרת המצוות היא גם להיטיב איתנו כבני אדם. לכן הן ניתנו לנו ולא למלאכים. יחד עם זאת, קשה לפעמים לקיים את כל המצוות, וזה טבעי. אנחנו משתדלים ככל יכולתנו, וזה בסדר שיש לפעמים נפילות. ואם אתה מרגיש בתקופה הזאת שמה שחשוב עבורך זה דרך ארץ (סופר חשוב), שמירת שבת ושמירת הברית - אז אתה בהחלט יכול לרכז שם עבודה, וכמובן לא להזניח גם תחומים אחרים. אבל תזכור: אין 100% בשום תחום. בציפייה ל 100% יכולה מאוד לסבך אותנו. אנחנו עושים 100% השתדלות, וזה בסדר שהתוצאה היא לא 100%.

מוזמן מאוד להמשיך ולשתף אותנו במוקד חברים מקשיבים במה שעובר עליך, לשאול ולהתייעץ. אנחנו כאן גם במוקד הטלפוני, כוכבית 8298, ובווטסאפ: 052-468-3927

בהצלחה!

חברים מקשיבים

כתבות נוספות