שאלה
ערב טוב,
תקופה ארוכה שאני מרגישה שקשה לי להישאר דתייה..מרגישה לא מחוברת, יש הרבה דברים בדת שקשה לי איתם ואני חולקת עליהם. הייתי בבית ספר דתי והיה לי ממש קשה.
כל שבת מרגיש לי שיותר קשה לי לשמור..
ושלא תהיה אי הבנה אני מאוד מאמינה בה' אבל עדיין לא מצליחה להתחבר להלכות של הדת,לחברה הדתית וכו.. מרגיש לי שכופים עליי ושאין לי בחירה.
מה עושים עם זה? והאם באמת ה' רוצה שנקיים את ההלכות מכפייה ולא מבחירה?
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
בס"ד
שלום רב,
יש דרגות שונות בעבודת ד': עובד מיראה ועובד מאהבה.
את צודקת שעדיף לבחור לעבוד את ד'. זו המדרגה הראויה: לעבוד את ד' מאהבה.
אבל מי שלא מבין ולא מרגיש את הערך והחשיבות של עבודת ד' - חשוב שלא יתרחק מפני שאם יתנתק מהתורה והמצוות - במיוחד במציאות שלנו שהחיים החילוניים מאוד מפתים - קשה לצפות שהוא יגיע שוב לעבודת ד'. לכן עדיף שיעבוד מיראה ולא מתוך בחירה פנימית מאשר יתנתק לגמרי מהתורה.
בלשונו של הרמב"ם בהלכות תשובה (פרק י): כל העוסק בתורה לא ליראה ולא לקבל שכר אלא מפני אהבת אדון כל הארץ שצוה בה הרי זה עוסק בה לשמה. ואמרו חכמים לעולם יעסוק אדם בתורה ואפילו שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה. לפיכך כשמלמדין את הקטנים וכלל עמי הארץ אין מלמדין אותן אלא לעבוד מיראה... עד שתרבה דעתן ויתחכמו חכמה יתירה מגלים להם רז זה מעט מעט ומרגילין אותן לענין זה בנחת עד שישיגוהו וידעוהו ויעבדוהו מאהבה.