שאלה
שלום חברים מקשיבים היקרים!
דיברתי היום עם חברה על נושא הצניעות, אמרתי לה שצניעות זה על מנת לשמור על הגוף שיהיה מוצנע ושמור לזמן הנכון, ושבת צנועה פחות פגיעה לאונס וכו', והיא אמרה לי שזה לא נכון. היא אמרה שגבר שאונס זו מחלה נפשית שלא קשורה ללבוש האישה, כלומר, הגבר לא רואה אישיות הוא מונע מדחף.
ולכן לא נכון לומר (לדעתה) שמי שמתלבשת פחות בצניעות יותר פגיעה לאונס.
מה אתם חושבים?
שימו לב שאני פחות מדברת על העניין הרוחני של הצניעות, אלא ממקום פשוט.
תודה רבה ובשורות טובות לכולנו.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום הודיה!
שאלת שאלה טובה ומורכבת, וכל הכבוד על בירור הסוגיה החשובה הזו.
כפי שאמרת, אחת המתנות שמעניקה לנו הצניעות זו השמירה על גופנו היקר והמכובד, לזמן והמקום הנכונים. וזה לא סוד כי גוף האישה הינו ייחודי ונשגב בצורה כזו אשר חשיפה לא נכונה שלו עלולה לעורר יצרים אצל גברים בזמנים הלא נכונים.
אבל תכלס, מה זה אומר? האם זה אומר שכל יצר שיתעורר בגבר זה על מצפונה של האישה? האם זה אומר שאישה צריכה להסתיר את עצמה ואת קיומה, רק כדי לשמור על הגבר?
ממש לא. התורה לא ציוותה אותנו להתנצל על אודות קיומנו וייחודיות גופנו, ולא ציוותה אותנו להתכער ולהסתתר. אם כבר – להפך (לא סתם התורה טרחה לציין על נשים צדיקות בתנ"ך שניחנו גם ביופי). חכמים למשל מצווים את ההורים אשר יש להם בת צעירה הרוצה להתחתן – שעליהם לעזור לטיפוחה האישי.
ובכל זאת, חכמים אכן הגדירו (על פי התורה) כללים לגבי לבוש וצניעות האישה. בעיקר בשביל האישה, אבל גם למען הגבר. יש כאן ממד מסוים של ערבות הדדית והתחשבות באחר. כשאישה מעט מצניעה את גופה, זה יכול לעזור להתמעטות ההתמודדות של הגבר עם יצרו. אולם כמובן שגם אם האישה תתלבש הכי צנוע בעולם – ההתמודדות של הגבר עדיין תתקיים, ולכן ברור שלא משנה מה האישה תלבש – זה עדיין לא יפטור את הגבר מלהתמודד עם היצרים שלו.
אבל זה בהחלט יכול להקל עליו. הוא גם ככה צריך להתמודד, וגם ככה היצר הבריא והטוב הזה קיים בתוכו ורוצה להתבטא לא בהכרח בזמנים והמקומות הנכונים. אז כיסוי מסוים של גוף האישה בהחלט יכול להיחשב כמעשה לגיטימי של טוב ועזרה למין הגברי, כדי להמעיט מהקושי שהם גם ככה חווים.
אך לאור הדברים שאמרנו כאן - האם אישה שתתלבש פחות צנוע, תהיה פגיעה יותר לאונס?
צדקה חברתך כשהיא אמרה שגבר שאונס יש לזה קשר למחלה נפשית. לא בהכרח כולם חולי נפש, אבל המעשה כשלעצמו – זה עוול נורא שעל הגבר עצמו לשאת באחריות על כך. זה לא משנה מה האישה לבשה, עשתה או אמרה. מעשה האונס כשלעצמו הוא מעשה שאסור בשום פנים ואופן לעשות, ואין להפחית מהגבר את האשמה על כך, בתואנה שזו האישה שעוררה את היצר.
כן יש לציין שנשים שלבושות פחות צנוע – עשויות להיות יותר פגיעות להטרדות שבשגרה, יחס חברתי שונה המתמקד יותר בגוף ובחיצוניות, שריקות ברחוב וכו'. כפי שאמרנו, היצר הגברי קיים בכל מקרה. השאלה היא עד כמה הוא מתעורר ועל מי הוא יוצא. כאשר הולכת ברחוב אישה עם לבוש פחות צנוע, יש יותר סבירות שהיא תעורר אצל מישהו (או מישהם) את החשק להתחיל לשרוק לה או לנסות לגשת אליה, מאשר שתעורר מישהי שמכוסה יותר. הבגדים בין השאר מעידים על הכוונות שלנו, על האמונות שלנו, על מה אנחנו מחפשות בחיים. לכן, ברגע שמישהי יותר מצניעה את הגוף שלה – היא יכולה לבטא בכך אמירה שהיא לא רוצה שהגוף יהיה הדבר היחיד והראשון שיתייחסו אליו כאשר פוגשים אותה. והמעשה הזה בהחלט יכול לגרור יחס תואם וראוי, במיוחד בנסיבות חברתיות.
כהערה כללית - אסייג את דבריי ואגיד שכמובן שבסוף יש הכל מהכל. צניעות היא לא תעודת ביטוח מול שום הטרדה או פגיעה מינית, ולא כל אישה שהולכת פחות צנוע גם בהכרח מזמינה במודע או שלא במודע יחס חברתי שונה מאישה שמכוסה יותר. העולם כמובן מורכב יותר, וכתבתי כאן בהכללה מאוד כללית.
אבל בחזרה לשאלתך – כן, צניעות יכולה לשמור על חלק או רוב הנשים כדי שגברים פחות ייתפסו לצד החיצוני והגופני שלהן. אבל האם זה אומר שהן פחות פגיעות לאונס? לא בהכרח, וגם לא משנה. כלומר – לא משנה איך מישהי התלבשה, זה לא מפחית מהאחריות של האדם שפגע מינית שלא ברצונה ואישורה של האישה. כשאנחנו עוסקים בצניעות (אצל הגבר או האישה), ה"חשבון" הוא לא רק איך מגיב הצד השני, אלא (ואולי בעיקר) איך אנחנו מרגישים אל מול עצמנו והקב"ה. איך אנחנו תופסים את עצמנו, ונוהגים כבוד בעצמנו, ונותנים לערכים הפנימיים שבנו ביטוי גם בלבוש.
תודה על השאלה החשובה ששאלת,
ואנחנו כאן באתר ובמוקד הטלפוני לכל שאלה או צורך נוספים.
ריבי