ביטחון עצמי, הערכה עצמית - איך משיגים אותם?

שלום יקרה.

מה שלומך?

ביטחון עצמי והערכה עצמית הם עניינים מהותיים בנפש האדם שמסייעים לנו להתהלך בבטחה בעולם. עניינים אלה מעסיקים רבים בגילים ובמצבים שונים ומגוונים. דווקא משום שמדובר במושגים נפוצים, יש לפעמים עיוותים בתפיסה שלנו לגבם ולגבי הדרכים שדרכן ניתן "להשיג" אותם. מה גם שיש נטייה לחשוב שהאדם השקט הוא חסר ביטחון ואילו זה שמרעיש נראה כבעל ביטחון מופרז, אך לא תמיד זה נכון.

בואי נתחיל להסביר.

הערכה עצמית היא ההערכה הרגשית שלנו את עצמנו. הערכה זו יכולה להיות סביב פן התנהגותי מסוים (לדוגמה: "אני מאמין שאני כותב טוב, ומרגיש גאה בכך באופן ייחודי") או מאפיין כללי (לדוגמה: "אני מאמין שאני אדם טוב, ומרגיש גאה בכך באופן כללי"). למעשה הערכת האדם את עצמו נבנית מהשפיטה של האדם את עצמו ואת יכולותיו והיא דרכה אפשר לראות מה שוויו של האדם בעיני עצמו. כך, אדם שרואה את עצמו כשווה, יהיה עם הערכה עצמית גבוהה וכן להפך. אדם כזה, עם הערכה עצמית, לא יהיה זקוק לתארים שונים (יפה, חכם, מוצלח וצדיק) כדי להצדיק את קיומו בעולם, אלא הוא יראה זאת כזכות בסיסית ולא ירגיש צורך לחפש סיבות לקיומו בעולם. ניתן לומר שהערכה עצמית תקינה יוצרת אמונה חזקה של אדם בעצמו וביכולותיו, ונוטעת בו תחושת יציבות וערך.

לפני שנעבור למימוש המעשי, נסביר רגע מהו ביטחון עצמי בעזרת ההשוואה להערכה עצמית. ביטחון עצמי הוא האמונה שלנו ביכולות שלנו ובכישורים שלנו להתמודד עם מצבים חדשים ולעיתים מורכבים. למשל, אם נצליח להתקבל לשירות לאומי ולעבודה ואם נצליח לרכוש חברים במקומות חדשים. אדם יכול להתהלך בעולם עם מחשבה שהוא יכול להתקבל למוסד לימודים, אך להרגיש שהוא ומעשיו חסרי ערך לעולם. לעומת זאת, אדם יכול לתעב מפגשים חברתיים חדשים או בכלל מפגש עם אנשים, ובכל זאת להאמין שיש לו מה לתת לעולם. מכך נראה שהערכה העצמית הכרחית להתהלכותנו בעולם ולתחושת הערך שלנו, ואילו הביטחון מסייע לנו להאמין שאנחנו יכולים להתקדם בחיים.

מה גם שבעקבות כך אפשר לומר שמופנמות וביישנות אינן בהכרח חוסר ביטחון או חוסר ההערכה עצמית. אדם מופנם או ביישן אינו מחצין או מראה בפומבי את רגשותיו ואולי ייקח לו מעט זמן להיפתח לאחרים, אך אין זה אומר שאינו מאמין בעצמו וביכולותיו להתקדם ולעשות למען עצמו והאחרים. כמובן שיכול להיות אדם מופנם שאינו מכיר בערכו, אך יכול להיות גם אדם שנמצא במרכז החברה שאינו מכיר בערכו ומאמין ביכולותיו להתקדם בחיים.

אז, תכל'ס, איך אפשר לעבוד על הערכה עצמית וביטחון עצמי?

כדאי לנסות להמיר את השיפוטיות שלנו כלפי עצמנו בחמלה עצמית. כלומר לא לכעוס על עצמנו כשאנחנו לא מצליחים משהו או נתקלים שוב בבאג שלנו, אלא להכיר בכך ולדעת שאנחנו בני אדם ומטבענו אנחנו לא מושלמים. ההכרה בחוסר מושלמות שלנו כדבר טבעי לנו כבני אנוש עשויה להביא אותנו לשלמות עם עצמנו ולחמלה גם כלפי עצמנו וגם כלפי הסובבים אותנו. אם אני מכירה בכך שמתוקף היותי בת אנוש, אני לא מושלמת, אני עשויה לא לכעוס על עצמי כשאני מאחרת או טועה בדרך. מובן שאנסה ללמוד מהטעות, אך לא אלקה את עצמי על הטעות הזו כי אני מבינה שכולנו טועים.

נוסף על כך, כדאי לכתוב לעצמנו בסוף יום או בסוף שבוע במה הצלחנו או דברים טובים שעשינו ולהודות לעצמנו ולה' עליהם. גם דברים קטנים, וגם רצוי וכדאי לחזור על דברים שכתבנו כדי שהם יטמעו בנו. למשל אפשר לכתוב על שקמתי בזמן, התפללתי בכוונה, עזרתי בבית בכיף, לא התעצבנתי על חברה שאיחרה לי, התמדתי בכושר\בהתנדבות, למדתי למבחן ברצף בלי להיות בוואטסאפ ועוד ועוד. אפשר גם לכתוב תכונות טובות שיש בנו שמתגלות בעקבות המעשים שלנו כמו חריצות, אכפתיות, חיבור לה', סבלנות, התמדה, רצינות ועוד. ככל ש"נגלה" לעצמנו כמה טוב יש בנו, ההערכה העצמית עשויה לעלות ואף תחושת המסוגלות העצמית.

אפשר גם לנסות לאט לאט דברים חדשים שלא עשינו עד כה ואנחנו מעוניינים לצלוח אותם. לא מדובר בהכרח במעשים גדולים אלא במעשים של היומיום כמו לקום מוקדם יותר, להתעמל, להתמיד בחוג שמעניין אותך, לעזור במסגרת כלשהי – בבית או בחוץ וכל מה שליבך חפץ. לא כדאי לנסות מיד לעשות את המעשה כפי שאנחנו שואפים, אלא לצעוד אליו בצעדים קטנים שמתאימים לנו ועם הזמן להגדיל את הצעדים אל היעד. תחושת ההצלחה שתתעורר בנו עשויה לחזק את הביטחון בעצמנו וביכולותינו.

לסיום, ההערכה העצמית לעיתים מושפעת מגורמים שאינם תלויים בנו כמו סביבה חברתית, קשיים אובייקטיביים וטראומות שחווינו. במצבים כאלה ואחרים עשוי להתעורר קושי בהעלאת ההערכה העצמית והביטחון העצמי לבד, ואנו זקוקים לסיוע מאדם חיצוני שיסייע לנו לגבור על אותם קשיים אובייקטיביים שנסיבות חיינו הכניסו לחיינו וייתן לנו כלים נוספים להעלאת ההערכה והביטחון שלנו. הייעוץ מאדם חיצוני ומקצועי עשוי לעלות על הקשיים שאינם נראים לעינינו כרגע אך משפיעים על התנהגותנו ומחשבתנו, ולתת להם מענה. אם תרצי את מוזמנת לכתוב לנו שוב ולציין את אזור מגורייך ונוכל להפנות אותך לאיש מקצוע באזורך. אם את מרגישה בנוח, את יכולה לפנות בעניין זה למחנכת, מדריכה וליועצת והן בוודאי יוכלו להפנות אותך לאנשים מתאימים וראויים. בכל מקרה מוזמנת לכתוב לנו או ליצור עימנו קשר בטלפון (כוכבית 8298) או בוואטסאפ בנושא זה ובכל נושא שתרצי.

הנה עוד תשובה שמוסיפה ומרחיבה בנושא - https://www.makshivim.org.il/answer?id=599072

בהצלחה רבה.

כל טוב,

רינת