אני כל הזמן משקרת ואנשים רבים נפגעו ממני. מה לעשות?

שלום לך.

דבר ראשון אני רוצה להביע בפנייך את הערכתי הגדולה על עצם שאילת השאלה.

אני חושבת שעצם המודעות לקושי והרצון לעשות שינוי זה כבר חצי מהדרך לפתרון. אני בטוחה שיש הרבה אנשים שמתמודדים עם דברים דומים ולא בהכרח פועלים בשביל לשנות. אז עשית כבר הרבה מהדרך ומגיע לך על זה יישר כוח גדול.

אני לא רב, אבל אנסה להתייחס לכמה רעיונות שיוכלו אולי לתת לך נקודות למחשבה.

אני מבינה מדברייך שאת מתמודדת בצורה יומיומית עם הניסיון לשים על עצמך מסכות שלא מביעות את מי שאת באמת. את מתארת גם שיש אנשים שנפגעו ממך כתוצאה מכך.

יש מדרש שאני מאוד מאוד אוהבת, אצטט בפנייך חלק ממנו: (מדרש תנחומא לפרשת פקודי):

"ומה שאמר: עושה גדולות עד אין חקר, אלו גדולות שעושה הקדוש ברוך הוא ביצירת הולד. רומז הקדוש ברוך הוא למלאך הממונה על ההריון, ושמו לילה. והקדוש ברוך הוא אומר לו:

דע שזו הלילה נוצר אדם מזרע פלוני....

וטיפה זו מה תהא נגזר עליה?

מיד הקדוש ברוך הוא גוזר על הטיפה מה יהא בסופה, אם זכר אם נקבה, אם חלש גיבור, אם עני אם עשיר, אם קצר או ארוך, אם מכוער או נאה, אם עבה או דק, אם בזוי או גס.

וכן גוזר על כל קורותיו. אבל אם צדיק אם רשע, לא, אלא הדבר ההוא נותנו בידו של אדם בלבד, שנאמר: ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב, ואת המוות ואת הרע"

המדרש מתאר את מה שקורה בשמים בלילה שבו העובר נוצר ברחם אמו. אפשר לראות איך הקב"ה מחליט על כל פרט ופרט באדם שיוולד מהעובר הזה. איך הוא ייראה, מה יהיה המצב הכלכלי שלו, מה יהיו תכונות האופי שלו וכו'. דבר אחד הוא לא מחליט וזה הבחירה החופשית. הבחירה איך להתייחס לנתונים הללו, נשארת בידיו של האדם.

כלומר, אני חושבת שיש מסר גדול מאוד במדרש הזה: כל נתוני הפתיחה שלנו בחיים, מדויקים לנו. הקב"ה חשב והחליט לתת לנו אותם בכוונה, ולא בטעות. יש ייעוד מסוים שבשביל לקיים אותו הגענו לעולם והקב"ה צייד אותנו בכל הכלים שנצטרך לשם כך. וכן, גם החסרונות שלנו נכללים בתוך זה. ביחס לחסרונות אני חושבת שהתפקיד שלנו הוא לעבור איתם תהליך של התמודדות ותיקון וגם הוא מדויק לנו. וכל אדם והתהליכים שהוא צריך לעבור.

כלומר, אם נקשר את הדברים לשאלה ששאלת. אז קודם כל, תדעי שההתמודדות הזו כנראה לא הגיעה אלייך במקרה, היא מדויקת לך. היא לא שם בטעות. היא חלק ממך. והתהליך שבעז"ה התחלת לעבור ועוד תעברי ביחס אליה, גם הוא חלק בלתי נפרד ממך ומקדם אותך אל היעד שלך בעז"ה. הרבה פעמים אפשר לראות זאת רק בפרספקטיבה לאחור.

דבר שני, כתבת שאת משקרת כי את לא רוצה שיחשבו עלייך משהו מסוים, כי עשית משהו שאת לא רוצה שידעו, שהוא ישנה את התדמית שיש לאנשים האלה כלפייך.

אולי, אם נתבונן בשקר, נבין שהוא בונה לנו כמו שאמרת תדמית שגויה. אם נבין שמי שאנחנו זה מי שאנחנו צריכים להיות, לא נרצה בשום תדמית שגויה.

יכול להיות גם שאם תתמקדי בצורה עמוקה במה הדבר אותו מנסה להשיג בשקרים, ניתן לחשוב איך לנסות להשיג את זה בדרכים אחרות שהן לא שקר.

אני אומר משהו נוסף שהוא מרכזי בעיניי. המקורות מספרים לנו שיש מספר דברים שקדמו לעולם. משיח קדם לעולם, תורה קדמה לעולם, ישראל קדמו לעולם. וגם תשובה קדמה לעולם.

שאלה שמתבקשת כאן היא: מה הכוונה "קדם לעולם"? אז יש לזה מספר פירושים וזו באמת סוגיה מעניינת. אני אתייחס ל"תשובה קדמה לעולם": הכוונה היא שהתשובה מאז ומתמיד קיימת. התשובה היא לא בדיעבד, האפשרות לחזור בתשובה היא אינה תוצאה של כישלון של האדם. גם ברגע שאדם נולד הוא יכול לעשות תשובה. התשובה היא לא תהליך שמסתכם בזה שעשיתי משהו לא בסדר ואני מתנצלת עליו. התשובה זה כוחות של התקדמות שקיימים בעולם שדוחפים את העולם להתקדם ולשוב למקור שלו, לאלוקיות שבו.

וזו הבנה מדהימה!

העולם אף פעם לא עוצר. אף פעם לא מאוחר להגיד שאני רוצה להשתנות. אף פעם לא מאוחר להגיד שאני רוצה לשנות. אף פעם לא מאוחר להגיד שאני רוצה להיות יותר טובה. הקב"ה לעולם, לעולם לא מתייאש ממני! "ישראל שחטאו - ישראל הם".

הקב"ה משתוקק ומחכה לנו. הוא לעולם לא סוגר את הדלת בפנינו. אולי זה קשה להבין את זה, אבל אני באמת מאמינה בזה בלב שלם.

לגביי הפרקטיקה, איך לעשות את זה:

אז קודם כל אני חושבת שהכלל הכי חשוב כאן הוא לאט לאט.

לפעמים אנחנו אנחנו מתייאשים מראש מדרך שנראה לנו שהיא הולכת להיות ארוכה וקשה. אבל, אני חושבת שהאויב הכי גדול של הטוב, זה המצוין.

כלומר, כשאנחנו מתחילים בתהליך, כל נקודה קטנה של התקדמות היא מעולה! וזה שאחריה שוב נפלנו ולא הצלחנו, זה לא מוריד מערכה של הנקודה הקודמת, שכן הצלחנו בה! קטנה ככל שתהיה. היא הצלחה שלנו ואסור לנו לשכוח את זה. זה לא או הכל או כלום. אנחנו חיים בעולמו של הקב"ה שהוא עולם של תהליכים ושל לאט לאט. וגם את זה כדאי לדעת. שכשאנחנו מתחילים בתהליך יהיו קשיים! להיות מוכנים לזה. לא לוותר ברגע שקצת קשה.

אולי תנהלי לעצמך מין טבלה. תרשמי על פעם שאת מצליחה. זה יכול לחזק אותך ולתת לך כוח... תצבעי את ההצלחות שלך. הן יקדמו וישמחו אותך.

ומה עושים עם אנשים שכבר נפגעו?

אני חושבת שזה מאוד מאוד תלוי באדם ובסיטואציה, ומה היה אותו שקר וכו', ולכן לא ניתן ממש לתת מתכון אלא את צריכה לחשוב מה יכול לפייס את האדם הזה. אני כן אגיד שאני מאוד מאמינה בשיח פתוח וכנה, כזה ששם את הדברים על השולחן ושמורגש בו שהוא מלב אל לב.

במקרה שהנפגע לא סולח, הרמב"ם בהלכות תשובה פרק ב´ הל´ ט´ כותב שאם אדם פגע בחברו צריך לנסות לפייסו 3 פעמים, ואם החבר הפגוע לא התרצה "מניחו והולך לו, וזה שלא מחל הוא החוטא". וזו ההלכה.

מכל מקום, כעת מתחילה העבודה האישית שלך – לתקן את עצמך ואת התנהגותך באופן כללי, חרטה ,וידוי, וקבלה לעתיד – שני שלבים כבר עברת, כעת השלב השלישי..

יכול להיות שגם אחרי שתצבעי כמה הצלחות, שתרגישי שאת מתקדמת, יהיה לך יותר קל לבקש סליחה מהאנשים שנפגעו ממך.

נראה שהרב קוק כתב את הפסקה הבאה ממש למקרה שלך.. : "מה שהאדם יכול לתקן, טוב הוא שיחשוב בזה ואל יתרשל מתיקונו, ומה שאין בידו לתקן אל יתעסק בו תדיר ויקיים דאגה בלב איש יסיחנה מדעתו, ויעסוק בתיקון נפשו ובתיקונו של עולם..."

ללמוד על הנושא גם יכול מאוד לעזור. ללמוד את מידת האמת ולהבין מה כוחה מול מידת השקר. הרבה פעמים כשלומדים זה עוזר לדברים להתיישב על הלב.. אני ממליצה לקרוא את "נהר האמת" של יוסף המספר. אפשר ללמוד גם את מידת האמת בספר "עלי שור" של הרב וולבה. אם יש לך אדם גדול ללמוד איתו אז אפשר גם לעשות חברותא במידת האמת בספר נתיבות עולם למהר"ל. ויש עוד הרבה ספרים שעוסקים בנושא.

כמו כן, אני חושבת שכדאי לשתף אדם קרוב שמכיר אותך, אדם קצת יותר בוגר, שאת מרגישה איתו בנוח ושמתוך ההיכרות שלו איתך יהיה לו מה לתת ולהוסיף לך. התייעצות יכולה מאוד להקל ולעזור.

אני אעלה קומה ואגיד שיכול להיות אפילו שכדאי להיעזר באנשים מעולם הטיפול. יש היום כל כך הרבה התמחויות וכל כך הרבה סוגים של טיפול. זו לא בושה, הרבה אנשים הולכים לטיפול בשביל לקבל עזרה לכל מיני התמודדויות, גם אנשים שנראים לך לכאורה "נורמלים" לחלוטין. כל אדם והסיפור שלו, וכל אדם וההתמודדויות שלו. זה יכול לתת לך המון המון!

מוזמנת בשמחה לשאול עוד אם לא קיבלת מספיק מענה.

בהצלחה יקרה ורק טוב,

נעמה

(7)