שאל את הרב

מתי להתחיל לצאת לדייטים?

חדשות כיפה חברים מקשיבים 08/04/21 15:44 כו בניסן התשפא

שאלה

היי אני בת 18 ואני בשירות לאומי. בזמן האחרון אני מרגישה קצת שחיקה וחוסר כוח בשירות ומהצד השני ההורים מנסים לשכנע אותי להתחיל לצאת לדייטים.

אני לא בטוחה שאני מוכנה ואני גם לא יודעת איך זה מרגיש שמוכנים (ואני גם לא רוצה להתחיל רק בגלל שאין לי כוח לשירות..).

אשמח לשמוע איך אני יכולה לדעת שאני מוכנה ואיך להתמודד עם הסביבה (חברות שיוצאות והורים שלוחצים).

תודה רבה!!

תשובה

שלום לך יקרה!

כמה טוב שאת שואלת את השאלה הזאת ולא עושה מיד לפי מה שאומרים מסביב. הרבה פעמים הסביבה מובילה אותנו לעשות משהו שלא בהכרח מתאים לנו, אבל לא תמיד אנחנו מספיק מודעים לזה שהרצון הוא חיצוני, ולפעמים קשה לעשות הפרדה בין הרצון הפנימי שלנו לבין הלחצים מבחוץ. אז עוד לפני השאלה הספציפית על דייטים, מחזקת אותך על הרצון לברר מה נכון לך באופן אישי.

אני ממש שמחה שאת בודקת עם עצמך לפני שאת מתחילה להיכנס לתהליך, כי כשאין רצון, הסיכוי שדייט יוביל לקשר משמעותי ולחתונה הוא מאוד קטן. ולא רק זה, לצאת בלי רצון יכול להזיק ולהשפיע בצורה שלילית על התפיסה שתהיה לך על דייטים גם בהמשך.

קחי לך זמן לחשוב על הדברים לפני שאת נכנסת לזה, ותני לרצון להגיע. מצד שני, חשוב לזכור שלא תמיד הזוגיות מגיעה ביום אחד, ולכן אל תחכי יותר מידי לאיזו הרגשה שאת רוצה להתחתן מחר.

בסופו של דבר ההתחלה היא קפיצה למים, גם אם תחכי לסיום השירות. קיים גבול דק בין התחלה מוקדמת מידי בעקבות לחץ חיצוני לבין בריחה מהתמודדות. זה דורש הרבה הקשבה שלך, וכנות להבין אם את מרגישה בשלב בחיים שעוד לא מוכן לתהליך ולזוגיות או שאת רוצה בזה אבל אולי יש פחד שמסתיר לך את הרצון.

אנסה לגעת בכמה נקודות שבעיניי משמעותיות לתהליך היציאה לדייטים.

הדבר הכי בסיסי שצריך כדי להתחיל לצאת לדייטים הוא רצון לקשר זוגי. אז קודם כל תשאלי את עצמך- האם אני רוצה קשר? מה וכמה אני מוכנה להשקיע בשביל זה?

זה תהליך שיכול לקחת זמן, אצל חלק זה ארוך יותר ואצל חלק פחות, ואי אפשר לדעת מראש כמה זמן זה יקח לך. מה שבטוח, לאורך הדרך זה דורש התמסרות ובעיקר נכונות להשקיע בקשר.

דבר נוסף שחשוב לשים לב אליו בתהליך היציאה לדייטים הוא הנכונות לתהליך רגשי. כשאנחנו יוצאים לדייטים ומחפשים אחר בן זוג לחיים, אנחנו מתחילים לשאול הרבה שאלות על עצמנו ועל העתיד שלנו, ולחשוב איזה בית אנחנו רוצים להקים. אני בטוחה ששאלת את עצמך את השאלות האלה פעם, גם אם רק קצת. אז לפני שאת נכנסת לתוך התהליך, תכיני את עצמך מראש לזה שאת הולכת לפתוח את הנקודות האלה עוד קצת מבפנים ולגעת בהן יותר לעומק. זה מדהים ומלמד הרבה, אבל דורש התגייסות שלך.

אני מציעה לך לשאול את עצמך- האם השחיקה שאת מרגישה בשירות שואבת ממך כוחות בצורה שלא תאפשר לך להתמסר לקשר? או שאולי דווקא יעשה לך טוב להשקיע בעצמך ובמישהו אחר שהוא לא השירות?

אולי יעזור לך לנסות לדמיין את עצמך נפגשת עם בחור ולראות איזה תחושה זה מעורר בך. האם זה מרגש? מלחיץ? משמח ומסקרן או משעמם ומעייף?

איך שלא תחליטי, תזכרי ש את לא מחליטה עכשיו לנצח. את תמיד יכולה לחשב מסלול מחדש ולבחור משהו אחר.

ואיך מתמודדים עם הסביבה?

הרבה ביטחון עצמי ואיפוק, ובעיקר- תסמכי על עצמך! את מכירה את עצמך הכי הכי טוב ואת יודעת מה טוב לך. ברור שיש עצות חכמות מבחוץ, וגם מותר לך להקשיב להן ולחשוב על הדברים. אבל בסופו של דבר, את תקבלי את ההחלטות שלך לגבי עצמך. תני לעצמך את הזכות לבחור ולעמוד מאחורי הבחירה שלך בלי לחשוש ממה שיגידו.

נניח שרוב החברות שלך היו מתגייסות לצבא במקום לשירות הלאומי. האם זה היה גורם לך להרגיש לא בנוח שאת בחרת אחרת? ברור שבהתחלה זה קצת מוזר שיש פער ביניכן, אבל זה לא אומר שאחד הצדדים פה טעה. ההפך, בהמשך זה יכול דווקא להוביל לשיחות ממש מעניינות, וכל אחד יכולה לשתף על החוויה המיוחדת שהיא עוברת, במקום שנכון לה.

אם תחליטי שאת עוד לא מתחילה לצאת, ותשדרי החוצה שזה מגיע מתוך בחירה מודעת ולא מתוך בריחה, הסביבה תכבד אותך ותהיה פחות מציקה. כמובן שאם את מרגישה שעדיין יש לחץ מבחוץ בצורה שלא נעימה לך, את תמיד יכולה לפתוח את הנושא ולהסביר בכנות ובבגרות שאת עוד לא רוצה להתחיל לצאת. תמיד את יכולה להרגיע אותם ש"גם אם כרגע עוד לא- זה יקרה בהמשך, אל דאגה".

מקווה שהצלחתי לכוון קצת, שיהיה הרבה בהצלחה ורק טוב!

עידית

כתבות נוספות