הודיה לוביץ, בת 37. נשואה לאביחי והם הורים לארבעה ילדים מהממים: עורי, כרם, ליבי וטל. גרים ביישוב שדה בועז. המותג הודיה לוביץ הוקם בשנת 2012 ומאז הספיק להתרחב לסניפים נוספים, כולל חנות מקוונת.
פריט חובה שיש לך בארון?
חשבתי וחשבתי ואין תחושה שיש לי פריט שהוא ממש חובה. אני כל הזמן משנה, מתחדשת שם ולא מהאלה שנתקעות על בגדים מסוימים. ברור שיש לי משיכה לנוח, לבגדים מבדים יותר טבעיים, זורמים ונושמים.
הבגד שלעולם לא תלבשי?
בגדול פחות נמשכת לצמוד ובדי ליקרה כאלה מבריקים. בחיים לא אלך עם שמלות צמודות שעושות אותך בת הים הקטנה.
הטעות הראשונה שעשית בתחום?
השם של המותג שלי שהוא בעצם השם שלי, זו הטעות הראשונה שלי ועד היום אני ככה מנסה לחיות איתה בשלום. אני יודעת שזה תפס וגם ברוך ה' מרגיש נחשב מאוד ושווה, אבל ברמה אישית זה פחות נוח לי. הייתי רוצה טיפה יותר פרטיות עם הדבר הזה. אני בכללי פחות אוהבת את החשיפה שהעולם הזה מושך אליה, כל האינסטגרם ובלוגריות שמביאות המון החצנה של מי הם הילדים שלהם וכל דבר קטן שהן עושות צריך חשיפה ותשומת לב. אני פחות כזאת, אבל, איכשהוא כנראה מן אללה דווקא לשם של המותג כן קראתי בשמי.
צילום: שי קדם
מה את אוהבת בעצמך, מראה ואופי?
לפני כמה שנים עשיתי פוני קטן בצד ומאז הבנתי שזה הקטע שהיה חסר לי כל השנים למראה. משהו שיביא את טוויסט, כזה קטן ולא סטנדרטי. אז את הפוני שלי אני מאוד אוהבת וגם את העיניים. הן לא כחולות או משהו מרגש אבל יש בהן איזה שדר טוב כזה שמתאים לי. בחיים חשוב לראות מי האנשים שלידי, לתת מעצמי את הלב, לארח, לעזור במה שאוכל. אני רואה את העולם בטוב ומחוברת לתחושה שהדברים פה סך הכל ממש לטובתי.
איך נראה יום העבודה שלך?
יש ימים שהם רק סטודיו. אני ממש מקדישה את כולי ליצירה, לחשיבה, ולדחוף את הכל קדימה.
פעם בכמה זמן אני משתדלת להגיע לחנויות ולסדר אותן, ויש הרבה דברים שאני מנהלת ומתעסקת מרחוק. אחרי הרבה שנים של יציאה מהבית לסטודיו וכל מיני מרחבי עבודה שעבדתי בהם הבנתי שהכי הכי טוב לי זה לעבוד מהבית. יש לי סטודיו מפנק בגלריה, עם טיפה הפרדה מהבית עצמו. כך יש לי תחושה של התנתקות, אבל עדיין אני אוהבת את השקט של הבית. אוהבת לרדת לרגע לבשל לילדים משהו לצהרים, לדחוף כביסה וכו'. זה טוב לי להתרענן מדי פעם, לפעמים לשבת עם חברה כמה דקות. אני לא אוהבת ממש התחייבות כזאת על עבודה עם שעות מסודרות וזמנים. זו בעיה כשמדובר ביצירה, ומצד שני זה ממש נצרך אז משתדלת להיות שם בין הטיפות.
צילום: שי קדם
מה הדבר הכי קשה בתחום שלא מודעים אליו?
בשבילי בתחום קשה מאוד הייצור והעיצוב, הטרנדיות ומה ששווה לעשות ומסחרי, למול פריטים שיותר מדברים אלי. כאשר יש פריטים ברמה גבוהה או שצריך להבין איך ללבוש אותם כדי לייצר לוקים מעניינים. הקהל הרבה פעמים מרגיש קצת בנאלי כזה וטרנדי. בכלל לאחרונה התחלתי לחשוב על עניין ההוזלה שיש בעולם ביחס לבגדים ואיפה אני שם.
איך בחרת את שם המותג?
כבר דיברתי קצת על עניין השם. אז כן הייתה לי שם מחשבה, כי אמרתי לעצמי איפה אני ממוקמת מבחינת באופנה בישראל. אני רשת של קניונים? אני מעצבת שמוכרת רמה גבוהה כזאת ויקר? אז בחרתי בכיוון של עשיה בוטיקית כזאת, שנותנת מענה ספציפי לקהל שלי. מאז התרחבתי והיום בעצם אני מרגישה שהנחתי את עצמי באמצע שם. בגדים ברמה מאוד גבוהה ומעזה לקבוע גם ברמה של הרבה מעצבים ישראלים, ומצד שני מחירים בינוניים שאפשר למצוא גם ברשתות האופנה.
-
עוד באותו נושאהזרימה והפשטות הם חלק ממני: היוצרת של מותג "הדרא" בראיון
04/11/21 14:21
