אימו של החטוף זועמת על מטה משפחות החטופים: "מהלכים שקוברים את הילד שלי"

בשבעה באוקטובר אבינתן אור ובת זוגו נועה ארגמני נחטפו לרצועת עזה על ידי מחבלי החמאס. כמעט חודשיים חלפו, ודיצה אור, אימו של אבינתן, נאלצת להתמודד עם המציאות הנוראית שנכפתה עליה. גם כשאני שואלת אותה מה שלומה, התשובה מורכבת. "אנחנו מחזיקים כרגע שני קצוות", היא מספרת, "קצה אחד שמח ומאושר, אין מילים לתאר את השמחה על כל יהודי שחוזר הביתה למשפחה שלו. ובקצה השני, יש לנו המון זעם על מה שקורה. על התבוסתנות ועל המחירים הכבדים שמשלמים הילדים שלנו, אלה שנשארו בעזה והם בתחתית שרשרת המזון כרגע".

כלפי מי מופנה הזעם הזה?

"כלפי מי שלוחץ את הממשלה לשלם מחירים לא נכונים. העסקאות האלה מוותרות על המומנטום הצבאי. החמאס מושך אותנו בטפטופים, כל פעם עוד עשר ועוד שמונה, וזה יורד. מה שהביא את החמאס לעשות את העסקה זה המיטוט שלהם בצפון הרצועה, ואם היינו ממשיכים ככה היינו מקבלים עסקה הרבה יותר טובה וגדולה, עם הרבה יותר חטופים בבית ובזמן יותר קצר. מי שאשם בזה זה מי שלחץ על הממשלה בצורה פראית לעשות את זה".

"החיילים משתוקקים לנקום את נקמתנו"

אם שואלים את אור, היא הייתה מבקשת מהממשלה להחזיר את הלחימה מיד. "לא להתחשב בשום דבר. לא בלחץ בינלאומי, לא בתבוסתנות של חלקים מסוימים בעם. לעשות את מה שצה"ל יודע ומאוד רוצה לעשות. החיילים משתוקקים לנקום את נקמתנו. אני רוצה שהמדינה תיתן את האור הירוק ותגבה את צה"ל". ולא רק זה: אור בטוחה כי ברגע שמדינת ישראל תקבל החלטה חד משמעית, גם העולם יעמוד מאחוריה. "אם נחזור לאמונה בצדקת דרכנו ולשליחות שלנו בעולם, יהיה לנו את הגב של בורא עולם, והוא יודע לעשות דברים שאף אחד לא יודע".

אני מבקשת ממנה שתספר לי על אבינתן. "הוא בחור מדהים", היא אומרת, ואי אפשר לפספס את הגאווה בקולה. "יפה תואר, מבריק, אוהב חיים וחברים ויש לו חוש הומור מטורף. הוא גם בשלן מעולה. הוא טוב לב ורגיש, קולט מצבים ויודע בדייקנות לעזור". נוסף לכל זה, היא מדגישה: "הכל בשקט, בלי רעש וצלצולים. הוא לא דברן בכלל, לא תשמעי אותו הרבה, אבל כשתשמעי זה יהיה בול - החתיכה החסרה בסיפור או הפאנץ' ליין שמצחיק את כולם, משהו קצר וקולע עם המון עוצמות".

אבינתן אור. "לא תשמעי אותו הרבה, אבל כשתשמעי זה יהיה בול" צילום: באדיבות המשפחה

"זה מה שעושה המטה של משפחות החטופים, וזה קובר את הילד שלי שם"

על החטיפה הארורה נודע לה כבר בשמחת תורה. ילדיה, שידעו עוד לפניה, הגיעו לעדכן אותה שעות לפני מוצאי השבת. "לא מאחלת לאף אחד את הידיעה הזאת", אור נזכרת, "בעיניי שבי זה הכי גרוע, מכל האפשרויות האחרות, וזה מה שהרגשתי באותם רגעים". מהר מאוד אור הבינה מה היא הדרך הנכונה עבורה לשרוד ולתפקד תחת המצב: "לנעול את הרגש", היא מסבירה, "אם הרגש מנהל אותנו אנחנו הופכים לחלשים וחסרי כוח, והוא גם משבש לגמרי את הבחירה במהלכים הנכונים. וזה מה שקורה להרבה מאוד מהמדינה לצערנו".

אך הרגש מלווה גם את אור, על אף הניסיון לפעול בעיקר מהראש, ופוגש אותה בעיקר בבקרים. "בבוקר כל מנגנוני ההגנה של הנפש קצת רופפים מהשינה, וזה הזמן שנורא קשה לי", היא מודה, מרשה לעצמה לרגע להתחבר לדמות האימהית הפגיעה, "כל הרגש צף ומבעבע וצריך בצורה מודעת לאסוף אותו בחזרה ולסגור". למרות שאור מתאמצת לשמור על איפוק, קולה נסדק כעת והיא לא מצליחה לעצור את הדמעות: "אני נותנת לזה זמן. אני נותנת זמן לבכי ולזעזוע ולתפילות, לכל הקטע הקשה הזה. אני נותנת לזה זמן כי חייבים".

אבינתן עם האחים. "אני נותנת זמן לבכי ולזעזוע ולתפילות" צילום: באדיבות המשפחה

למרות ההתפרקות, היא מתעשתת ומבקשת להבהיר שוב: "אבל אי אפשר לפעול מהמקום הזה, זה מקום חלש נורא. מקום לא שקול ולא הגיוני שעושה תנועות נורא מזיקות. זה מה שעושה המטה של משפחות החטופים, הוא פועל מהרובד הזה, שהוא מכנה משותף מאוד נמוך לכולנו. וזה עצוב, כי כשפועלים מהמקום הזה זה מזיק, וזה קובר את הילד שלי שם. במקום לעשות את המהלכים הנכונים עושים מהלכים שהמחיר שלהם הוא החיים של הילד שלי ושל אלה שנשארו".

"הבנו בחודשיים האלה שגם בגיהינום יש דרגות"

לאורך כל השיחה שלנו אני משתדלת להיות עדינה, לא לשאול בטעות משהו שעלול לפגוע, עד שאני מחליטה לשאול את אור בעצמה איזו שאלה אסור לשאול אמא של חטוף. "יש הרבה", היא מודה, ומציעה דוגמה, "'מה המחיר שאת חושבת שמותר לשלם?'. יש כתבים אכזריים שחושבים שזה המקום שלנו לקבוע".

אמה של נועה ארגמני, בת זוגו של אבינתן שנחטפה יחד איתו, היא חולת סרטן. "הבנו בחודשיים האלה שגם בגיהינום יש דרגות", אור נאנחת, "נועה היא בת יחידה, וכל מה שאמא שלה רוצה ומבקשת זה לראות אותה עוד פעם כשהיא עדיין בחיים. זה נורא קשה, ואבא שלה עושה כל מה שהוא יכול כדי שזה יקרה".

חברי פורום תקווה, קבוצה של משפחות חטופים וביניהם משפחת אור, הקימו לאחרונה מיזם: הדלקת נר שלישי בשבת, המיועד לתפילה לשחרור כל החטופים. "הכותרת של המיזם היא 'להרבות אור'", מסבירה האם, "אנחנו מוסיפים עוד נר, וזה אומר שאנחנו זוכרים את כל מי שלא פה ואנחנו נעשה הכול כדי להשיב אותם. ואנחנו מצפים לאור האלוקי, מאמינים שהוא נמצא ורוצים שיתגלה במציאות. כולנו מרגישים שיש ליהודים אור עצום בנשמה שלהם, והנר הזה מזכיר לנו שהאחדות היא הכלי הכי גדול".

אבינתן אור עם האחים והסבתא. "אנחנו בדרך אליך ואנחנו נגיע" צילום: באדיבות המשפחה

"תהיה חזק ותדע שאנחנו בדרך אליך ואנחנו נגיע"

אם היית יכולה, איזה מסר היית רוצה להעביר לאבינתן?

"הייתי רוצה להגיד לו שאנחנו במלחמת בני האור נגד החושך. באירוע המזוויע הזה אתה נבחרת להיות בחוד החנית של לוחמי האור. אתה נמצא עכשיו בתוככי ליבו של החושך, תעשה את המלחמה שלך. תעשה אותה בחוכמה, אל תתגרה סתם ברשע, אבל בתוך הנפש אף אחד לא יכול לגעת בך. שם תעשה את המלחמה שלך. תהיה חזק ותדע שאנחנו בדרך אליך ואנחנו נגיע. אתה תחזור הביתה ואתה תחזור שמח ומנצח בקידוש השם". רגע לפני שהיא מסיימת, היא מבקשת להוסיף לבנה מסר נוסף: "ותדע שגם אנחנו חזקים. אל תדאג לנו. אנחנו חזקים ויש לנו המון עזרה מסביב ואנחנו הופכים את העולם כדי להחזיר אותך הביתה".