• מרגיש ריקנות

    שלום ! כבר זמן מה אני רמגיש בתוך תוכי ריקנות כל שהי אני לא יודע מה לעשות אם עצמי אחרי סבתא רבא שלי נפטרה ז"ל לא עבר שבוע גם סבא רבא שלי נפטר ז"ל הייתי בבית העלמין כשקברו את סבי ראיתי הכל והכל גרם לי למחשבות שכמה שהבן אגם הזה עבר בחייו בעוד שאני רק ילד שאין לי דרך בכלל שאין לי כוונות מה הסיבות לחיות .. אני חושב בסדר אני חי לי לומד מתבגר אבל מה הלאה ?!לפעמים אני מרגיש בודד בעולם הזה יש לי חלומות אבל מי אמר שהם יתגשמו מה אני יכול לעשות להמשיך בחיים אם שימחה ולא ריקנות ולהגיד שזהו נמאס לחיות אני מסתכל על סבא וסבתא רבא שלי וחושב איזה דרך עברו נולדו באותה השנה ונפטרו באותה השנה חיו ביחד 62 שנים אהבה ענקית וחושב לעצמי מה יהיה הלאה אני צריך עזרהה

    הרב שלמה בן אליהו

    13/03/07 15:52

  • סוגי רוצחים

    מהם כל סוגי הרוצחים השונים? (שוגג קרוב למזיד, וכו')

    הרב רונן לוביץ

    15/01/07 18:30

  • למה עצובים ממוות?

    שלום לכם וישר כוח עצום, באמת ישר כוח. בזכותכם כל כך הרבה נשמות מתעלות... וואו, באמת כל הכבוד, אשריכם. אני בת 13, סיימתי השנה כיתה ז' ויש לי שאלה קצת מוזרה... חשבתי על זה פעם- כשבן אדם מת לא עלינו, מה בעצם קורה? הוא הולך לעולם הבא, וכאן, בעולם הזה, יש הרגשת אבדון קשה. (ממש קשה לתאר את זה במילים, זה מאוד "מקטין" את החוויה הנוראה...). אז למה בעצם אנשים עצובים מזה? הרי אנחנו יודעים שהאמת היא שהעולם הזה הוא בחזקת ארעי לעומת חיי הנצח בעולם הבא. החפץ חיים, אני חושבת, כותב שזה משל לאדם שנסע לארץ אחרת לזמן קצר לביקור ועתיד לחזור למושבו. באמת שיותר טוב לנשמה של היהודי שנפטר למעלה... שם, בעולם הבא, יש חיי נצח של טוב, לא כמו כאן, בעולם של שקר... אז למה, למה זה כל כך קשה?? נוסף לכך- יכול להיות שבאמת תחושת הכאב הקשה כל כך היא בגלל האבידה, שאנשים נקשרים לאותו אדם ולא עלינו הוא איננו, אז זה באמת קשה כי הוא חסר... אז אם זה ככה אז בעצם המסקנה שיוצאת מזה היא שהכאב הזה הוא שקרי, כלומר, ברור שזה נורא וקשה בגלל החסר הזה, הריק שנוצר, אבל לפי מה שרשמתי למעלה, בעצם מה שמובן מכך הוא שהאמת האמיתית היא שפשוט נגמר ייעודו בעולם... אז מה, האם הכאב הנורא הזה הוא לא נכון? האם צריך להיות שלמים עם זה? משום מה ברור לי שלא... אי אפשר לדרוש את זה מבן אדם. לא כל אחד יכול להיות "וידום אהרון". בעצם, גם אהרן בכה, גם הוא. אחרי הבכי והצער הוא הפסיק, אבל אפילו הוא לא הצליח להתגבר בהתחלה. גם ידוע שלא מנחמים אדם כשמתו מונח לפניו, רק אחרי זה, כי יודעים מראש שאין, זה לא יילך. השאלה שלי, אחרי כל ההקדמה הארוכה הזאת היא: האם אדם צריך לא לבכות על מוות? ואם אין דרישה כזאת מהאדם- אז בעצם הבכי שלו הוא רק תוצאה של תחושת החסר, כלומר- הוא לא אמת שלמה? כי אנחנו יודעים שהאמת היא שמה שקרה זה מה שצריך להיות, שאם הוא מת אז הוא עולה לעולם טוב יותר... אז האם הבכי הזה הוא לא לגמרי אמת אלא יותר תוצאה של תחושת האבדה? ועוד משהו לסיום- איך מתגברים, איך ממשיכים הלאה? יהי רצון שנזכה לבשורות טובות, ישועות ונחמות. תודה רבה מראש ושוב יישר כוח אדיר, חודש טוב.

    חברים מקשיבים

    06/07/06 10:06

  • למה בוכים כשבנאדם מת?

    יש לי שאלה שאולי תיראה לכם מוזרה ביותר ולמה אני שואלת בכלל!! בכל אופן זה מאוד חשוב לי לשאול אותה... אומרים שכשבן-אדם מת אז הנשמה עוזבת את הגוף והולכת לאלוקים ויותר טוב לה שם כי כשהנשמה קרובה לאלוקים יותר טוב לה... אז למה כשאנשים מתים אנשים בוכים ומתאבלים אם יותר טוב לנשמה עכשיו שהיא קרובה לאלוקים? שלא תחשבו שאין לי רגשות, פשוט אני לא מבינה אז את סדרו של עולם, למה אנשים מתאבלים על דברים שהם כביכול "יותר טובים" זאת אומרת יותר טוב אז למה לבכות ולהיות עצובים??? אבא שלי אמר לי שזה מתוך געגוע וכו'... אבל זה לא סיפק את שאלתי... תודה מראש!

    חברים מקשיבים

    08/12/01 18:50