שינוי גוף הבוחר לרבנות

שלום וברכה

א. נושא הרכב הגוף הבוחר הוא נושא שמתקיים בו דיון מהיום הראשון של קיומה של הרבנות הראשית. לאורך כל התקופות הדיונים היו בעוצמות גדולות מאוד, ואפילו הרב קוק ניהל מלחמות משמעותיות מאוד לעיצוב הגוף הבוחר.
ב. כפי שכתבת, יש היגיון בכל אחד מהצדדים, ולא שמעתי טענה שאינה הגיונית, זולת אלה הטוענים שכל האמת נמצאת בצד שלהם. יש היגיון לטעון כי הציבור הוא זה שבוחר את הרב שלו, וכך צריך להיות, שכן הוא ממנה על עצמו את הרב שלו; יש היגיון בטיעון כי בשל העובדה שמדובר גם בנושא "מקצועי" - מי שצריך לבחור את הרב הראשי הוא הגוף שמבין בתחומים ה"מקצועיים" של הרבנים; יש היגיון בטיעון כי כיוון שהרב הראשי אמור להיות אוטוריטה מסוימת (גם היום !!) כלפי תחומים שונים של הרבנות - הוא צריך להיבחר על ידי אלה שמקבלים אותו עליהם, ועוד ועוד. כל הטיעונים הגיוניים, כאמור מלבד אלה המשוכנעים שכל האמת נמצאת אצלם בלבד, והסבורים כי רק הם ושכמותם צריכים לבחור את הרב הראשי.
ג. על כן, הדבר הנכון ביותר הוא לאזן בין הטיעונים השונים. קשה לנסח היכן עובר הקו בדיוק, אולם הגיוני מאוד שבגוף הבוחר יהיו הרבה רבנים, נציגי ציבור, נציגי ממשל, משקל יותר גדול לציבור שמקבל את הרב עליו וכדו'.
ד. המצב היום ראה לי לא מאוזן ולו רק בשל העובדה שאין בו נשים, על אף העובדה שהרב הראשי משמעותי לנשים יותר מלגברים (בתפקידו כראש אבות בתי הדין). יש עוד דברים התובעים שינוי. על כן, נכון יהיה לשנות מעט את הגוף הבוחר ולהביא לאיזון גדול יותר בין הצדדים השונים של האמת.
ה. אולם את השינוי צריך לעשות לאחר בחירת הרב הראשי הבא, וזאת כדי שהדיון יהיה נקי מהשאלה הפרסונלית. מה שאני רואה במחלוקת היום הוא זהות גמורה בין התומכים ברב זה או באחר ובין עמדתם ביחס לגוף הבוחר. אם הם תומכים ברב סתיו הי"ו - הם בעד השינוי, ואם הם מתנגדים לו - הם נגד. עובדה זו מלמדת שהדיון אינו דיון נקי, אלא נגוע. במקום בו יש דיון נגוע - אי אפשר לקיים דיון אמיתי. הדבר נכון ביחס לכל חוק פרסונלי, ביחס לחוק לאישור מועמדות מעל גיל 70 וביחס ל"חוק (הרב) עמאר".
ו. רבנות ראשית צריכה להיבחר בתהליך המקרין יושרה מוחלטת, גם אם הוא תהליך פוליטי. זה ניתן. אין כל בעיה בכך שיש מתמודדים שונים, ושאלה תומכים ברב פלוני ואלה תומכים ברב אלמוני. כך זה היה מאז ומתמיד, וזה טבעם של בחירות אנושיות. אולם לו זכינו הדבר היה נעשה בנקיות, ולא בשני דברים חמורים שמתרחשים עתה.
ז. הדבר הראשון הוא קמפיין נגיטיבי, השולל את הלגיטימיות של מועמד. הדבר השני הוא רתימת השאלה החוקית לצורך פרסונלי. שני הדברים האלה גם ממעיטים את קרנה של הרבנות. כולם צריכים לחשוב גם על היום שאחרי- מה יהיה מעמדו של רב שנבחר ב"קומבינה" ושינוי חקיקה פרסנוליים, ומה יהיה מעמדו של רב שנבחר לאחר שהכפיש או הוכפש או שתומכיו עשו כן. כבוד הרבנות צריך להיות לנגד עינינו.
ח. על כן, אני מתנגד לכל שינויי החקיקה עתה, ואדרבא - יום אחרי הבחירות, יש לקבוע את הכללים הצודקים לפעם הבאה, ואם תשאל אותי אז לגבי עמדותיי על החוקים השונים - אשמח לענות.


כל טוב