סגור
חדשות כיפה

"לב משוגע": הסרט הגרמני שיעשה לכם את אלול

לני הופך לנגד עינינו לאדם טוב יותר, נתינה לזולת נותנת בסופו של דבר גם לנותן עצמו והוא מיטיב עם עצמו לפעמים אפילו יותר מאשר עם זה שמקבל את עזרתו. ביקורת קולנוע מחמיאה ומלאת רוח התנדבות לימי אלול

צילום: באדיבות חמישה כוכבים

חוץ מהשם הלא מושך "לב משוגע", הסרט הזה, המופץ על ידי חברת חמישה כוכבים, מתאים במיוחד לחודש אלול ולתקופת חגי תשרי. מוזר לפסוק כך על סרט שנעשה בגרמניה  ודובר גרמנית, אבל לפעמים נתקלים ביצירה שוברת סטיגמות ותקדימים היסטוריים.

הגיבור של הסרט הוא לני בן ה-30 שנשר מלימודים, מתחמק מעבודה, חי בווילה המפוארת של אביו, קרדיולוג בכיר, מבלה ומשתכר בלילות ועם פתיחת הסרט לא מצליח לבלום את מכונית הספורט שלו בפתח הבית ונוסע לתוך הבריכה הצמודה לבית ומטביע אותה במים.
אביו, שנקעה נפשו מהבן הבטלן והסורר, מחליט לזרוק את הלא יוצלח מהבית, אלא אם כן הוא יסכים להתנדב לטפל באחד הפציינטים שלו, דויד, נער בן 15 הסובל מבעיית לב מלידה, ולא בטוח שיזכה להגיע לשנתו ה-18. כל עולמו של דויד היושב בכיסא גלגלים, סובב בתי חולים, מרפאות, טיפולים, תרופות וכאבים. ניגוד מוחלט לעולם המועדונים והמסיבות של לני. לכאורה המפגש בין שני העולמות הללו הוא בלתי אפשרי, אבל לני שבלית ברירה נענה לתנאי של אביו כדי לא להיות מנותק מהכסף והמגורים המפוארים, זוכה בהדרגה ואחרי היסוסים רבים, לפגוש מציאות שהוא לא ידע על קיומה מעולם, ומפתח רגשות ויכולות נפשיות לטפל, לדאוג ולהיות אחראי למישהו זולתו. אחד האמצעים המעניינים להתפתחותו של לני, היא רשימת המשאלות של דויד החולה, שהנער משתוקק להספיק לחוות ואין לו סיכוי לממש ללא עזרה. לני מחליט להגשים את הרשימה הזו סעיף אחר סעיף וזה החלק המרכזי של הסרט. במהלך המאמצים למימוש הרשימה, זוכים הצופים גם לסצנות מצחיקות, כך שבעלילה הנוגעת ללב, יש גם אתנחתות הומוריסטיות.
אלא שהמסר העיקרי שהסרט מצליח להעביר ולהדגים, הוא תהליך השיפור שעובר לני, ההופך לנגד עינינו לאדם טוב יותר. נתינה לזולת נותנת בסופו של דבר גם לנותן עצמו והוא מיטיב עם עצמו לפעמים אפילו יותר מאשר עם זה שמקבל את עזרתו.

צילום: באדיבות חמישה כוכבים

 

מה שמעצים את החוויה שבצפייה בסרט היא הידיעה שהסיפור מבוסס על מעשה שהיה: בשנת 2013 יצא לאור הספר "לב משוגע, האומץ לחלום" שכתב מחבר הביוגרפיות לארס אמנד על התנסות שהוא עצמו חווה כמה שנים קודם לכן. אמנד שמע על הנער דניאל מאייר שבגלל מחלת לב קשה בילה את ימיו בביתו לבד, כשהוא יוצא רק לטיפולים בבית החולים והחליט לבקר אותו וללוות אותו באופן אישי. במהרה הפך למעין אח בוגר של דניאל, נהג להוציא אותו מהדירה ולקח אותו לבלות. היו אלה בילויים שנערים מתבגרים עושים עם בני גילם, אלה מהם שזוכים לנהל חיים שגרתיים. ובסופו של דבר, כאמור, כתב ספר על ההתנסות הזו, שזכה עכשיו לעיבוד קולנוע משכנע.
משחק טוב, בימוי מאופק והתפתחות עלילתית הגיונית נטולת התייפייפות שמלצית "הוליוודית", עומדים גם הם לזכותו של הסרט. מתאים לחודש אלול כבר אמרתי?

לא לאלימות – 

צניעות – 

התנהגות ושפה – 

ערכים –

שווה צפייה -

איכות קולנועית –

לביקורות נוספות

בואו לבחור את אנשי השנה שלכם
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

אבי גבאי צילום: מרים אלסטר/פלאש 90

אבי גבאי: "מתחרט שלא נכנסתי לממשלת נתניהו"

קרא עוד