ביקורת אלבום חנן בן ארי נמצא על הגבול אבל מתוסכל ממנו

הזמר והיוצר האהוב עם אלבום חדש וחשוף שמעניק הצצה לעולמו הפנימי והמסוכסך, כולל שיר על אביתר בנאי שמציב אותו בעמדה קנאית ומתוסכלת | אמן אחר מצא תשובה לשאלה שלו – והיא כוללת פסקה של הרב קוק ליוסף חיים ברנר

אביחי ישראל אביחי ישראל, חדשות כיפה 06/07/23 15:17 יז בתמוז התשפג

חנן בן ארי נמצא על הגבול אבל מתוסכל ממנו
חנן בן ארי, צילום: עמית אלקיים

אלבומו החדש של חנן בן ארי נושא בחובו בשורה. אחרי שאמנים חוזרים בתשובה כמו שולי רנד ואביתר בנאי פירקו את החוויה הדתית שלהם באלבומי מופת - הגיע תורו של אמן שאינו חוזר בתשובה לפתוח את עמקי נשמתו באלבום כואב ומרפא. והבשורה הזו יושבת על כתפיהם של ענקים כמו רנד ובנאי, שגם מבקרים באלבום החדש שזכה לשם האופטימי והמתעתע "יש כאן יותר מזה".

שיר לאביתר

הפזמון האלמותי "אייכה" של שולי רנד מופיע בשיר "אחריך", כשבן ארי שר "כבר אין לי קול לצעוק אייכה, הייתי מת עכשיו ללכת אחריך במדבר / ואין לזה שום טעם בלעדיך, אני לא זוכר מתי אבדו לי עקבותיך ונשארתי רק אני".

אביתר בנאי, מושא הערצתו של בן ארי, זוכה לשיר יוצא דופן באלבום. "אביתר מקנא בי שנולדתי דתי, עם אלוהים בכיס / בלי צלקות במלצ'ט, בלי הזיות בניו יורק. אני מקנא בעיניים היפות שלו שגילו את אלוהים באמצע החיים, ככה, באמת לבד לבד. אני מקנא שמה שלא יילבש או ישיר תמיד יהיה משלהם, אני תמיד אהיה זר / והוא מקנא בי על אותו הדבר בדיוק, רק הפוך. מוזר, מוזר, מוזר מאוד".


(האזינו ל"אביתר")

הדשא של השכן ירוק יותר ומה היה קורה אילו

השורות הללו חושפות טפח מעולמו הפנימי של בן ארי, שגדל בקרני שומרון ובורח מתיוגים. הדמות שעולה היא אדם שמצטער על כך שלא גילה את אלוהים לבדו, מרגיש זר בין חילונים ולא מבין את הקנאה של אביתר להיסטוריה שלו. באופן ראשוני השיר לוכד בדיוק רב את הזמזומים שמלווים את כולנו: הדשא של השכן ירוק יותר ומה היה קורה אילו.

נראה שעם הזמן תחושותיו אלה של חנן התעצמו. בשנת 2020 הופיע אביתר בירושלים ובקהל ישב בן ארי, שהוזמן לבמה בהפתעה ובהחלטה של רגע שר את השיר על אביתר. בסוף הביצוע הוא אמר בחיוך "זה שיר שלא יצא אף פעם" - התחייבות שהופרה, והשיר שובץ בלב האלבום החדש. התחושות של חנן בנוגע לזהותו הדתית וזרותו בין חילונים הן כמובן שלו, ואני רוצה להתייחס בעיקר לחוויית האי-נוחות הבולטת שעולה מהן ולהציג מודל אחר, של אמן אחר, לחיים בין העולמות.

המודל של יונתן רזאל לחיים בין העולמות

יונתן רזאל, אמן חוזר בתשובה, התראיין לאסף ליברמן בפודקאסט "1+1" ושיתף במקום שלו באמצע. "אני בדיוק בין שני העולמות, יש בי ממש את הדו-פרצופיות הזו. הייתי הראשון שהתעקש להופיע בבארבי", הוא אמר לליברמן. "באותו שבוע שבו החרימו אותי בגלל כל מיני דברים שהיו בתקשורת, גם לא קיבלו את הבנות שלי לסמינר כי הן לא מספיק דתיות". נדמה שרזאל הצליח לעבור לשלב הבא בריקוד העדין הזה: לחיות בשלום ללא קנאה, על גבול שני העולמות, "כמו מהגר, תמיד קצת אחר, אני לא מוותר, לא מוותר. על הגדר, שוב לומד לדבר, הולך וחוזר, הולך וחוזר, לא מוותר, לא", הוא שר בשיר "מהגר".

יונתן רזאל

יונתן רזאל צילום: הלל מאיר

חנן עודנו עומד על ספו של השלב הבא, עדיין לא מרוצה, קצת מקנא וחי בעיקר את הזרות. הרצון לברוח מתיוגים אולי עבד ברמה הלאומית, אבל הנפש חייבת מקום בין שבתאי צבי לבעל שם-טוב, בין בני ברק לאולפן שישי. אסתכן בהימור: לא תמיד הוא יהיה זר. כבר בשיר "למעלה" הוא שר "לא לעומת ולא כנגד, גם לא ביחס ל-, בתוך הרעש תמצא שקט ותעלה".

הרמוניה

ויפה לסיים בעדותו של הרב קוק על עצמו, עדות שנשלחה לסופר יוסף חיים ברנר ואותה הלחין רזאל תחת השם "הרמוניה": "מי שאמר עליי שנשמתי קרועה, יפה אמר, בוודאי שהיא קרועה. אי אפשר לנו לתאר בשכלנו איש שאין נשמתו קרועה, רק הדומם שלם, אבל האדם הוא בעל שאיפות הפכיות ומלחמה פנימית תמיד בקרבו. וכל עבודת האדם הוא לאחד את הניגודים שבנפשו על ידי רעיון כללי שבגדלותו ורוממותו הכול נכלל ובא לידי הרמוניה גמורה".


(האזינו ל"הרמוניה")

חנן בן ארי | יש כאן יותר מזה