לכבוד הרב,
שלום וברכה.
לפני כשנתיים נכחתי בהרצאה של הרב במסגרת "מפגשים מהסוג הדתי", בירושלים.
הרב שוחח שם על הלגיטימציה שבאירועים מן הסוג הזה (מבחינה דתית, כמובן).
נאמרו שם דברים שהההזדהות שלי איתם הייתה נטולת סייגים, ובכל-זאת הם יצרו אצלי את התחושה שמדובר ברעיונות שאף אחד לא יכול להביאם לידי מעשה.
תרבות כללית כשרה, מגויירת, אמר הרב - דוגמת סרט הוליוודי נטול כל סצנה הסותרת את ההלכה היהודית - זו אינה תרבות יהודית.
אורח חיים בו היהודי והגוי נוהגים את אותם הדברים, מקיימים סדר יום זהה - אלא שהראשון 'דוחף' פה ושם תפילה, לימוד תורה ועיסוק במצוות - לא אלו חיים יהודיים.
התרבות שלנו, כמו החיים שלנו, צריכים להיות אחרים, שונים, מקוריים. כאלה שיהדותם תתבטא לא במה קורה או לא קורה בין הדברים, אלא במהם הדברים עצמם.
את קטע הזה, טען אז הרב, פספסו, למשל, אנשי בית-הספר לקולנוע "מעלה". הם עסקו יותר באיך לנטרל מהסרטים כל בעייה הלכתית-טכנית (נגיעה, לצורך העניין), ולא כיצד ליצור סרט יהודי, שהתוכן שלו הוא כזה.
ושוב, לשאלתי: תחושתי היא שמדובר בנקודה מעניינת ומאוד נכונה, אך שוב - אלו דברים באוויר, שכשנבוא ליישמם לא נמצא ידינו ורגלינו.
מהי, אם-כן, תרבות יהודית? מהם חיים יהודיים?
קיץ בריא,
קובי.