חדשים לבקרים אנחנו מתבשרים על חידושים בתחום הטכנולוגי.
לתקשורת ולעולם המחשבים יש השפעה עצומה על חיינו בכל תחומי החיים : חברה , כלכלה תרבות וכו'.
אלא שעולם מודרני איננו רק פלפון, פקס, ואנטרנט. לחיות בעולם מודרני פירושו לחיות ולהתמודד עם תרבות וערכים של העולם המודרני. מדינת ישראל היא מדינה יהודית, אך היא גם מדינה דמוקרטית. ודמוקרטיה איננה רק צורת שלטון, אלא צורת חיים, מחשבה וערכים דמוקרטיים כמו כבוד האדם, חופש הביטוי, חופש דת ועוד .
ויש לשאול איך כל זה מתיישב עם עולם האמונה וההלכה של היהודי במאה העשרים שקבל תורה במעמד הר סיני לפני אלפי שנים ?
לכאורה יש לנו כלל המופיע בחז'ל : "מלכה ושריה בגוים אין תורה" - אם יאמר לך אדם יש חכמה בגוים תאמן …יש תורה בגוים אל תאמן ".
ולכאורה אפשר לפרש שחכמה שאפשר ללמוד מן הגויים, הכוונה לידע מקצועי , ואילו תורה שאין ללמוד מן הגויים , הכוונה: לערכי חיים של מוסר דרך ארץ והשקפת עולם.
ובאשר לתורה כבר מסופר בחז'ל שהקב'ה חזר אחרי אומות העולם לתת להם את התורה ולא רצו לקבלה , עד שנתנה לבסוף לישראל שאמרו נעשה ונשמע.
אם כן יוצא לכאורה מחז'ל שלגויים אין שייכות לתורה אשר ניתנה רק לעם ישראל.
אלא שגדולי ישראל ראשונים ואחרונים הביאו מדברי חכמי אומות העולם בעיקר במה שנוגע לעניני הרוח ולא רק במה שנוגע לחכמה מעשית הנוגעת לעניניים טכנולוגיים.
כך למשל הרמב'ם מרבה לצטט מדברי אריסטו בספרו מורה נבוכים , ולא רק במה שהוא מתווכח אתו לגבי קדמות העולם ושאלות פילוסופיות אחרות , אלא אפילו כאשר הוא נזקק להסביר את טעמי המצוות בקשר למצות סוכה .
ובמקום אחר במורה נבוכים מסכים הרמב'ם עם אריסטו בעניין מוסרי ממדריגה ראשונה והוא
שהמגע הגופני בין איש לאשתו הוא בהמי ואיננו למעלתו של האדם.
והרמב'ן באגרת הקדש השיג על הרמב'ם ואמר:"כי חבור זה עניין קדוש ונקי …אבל אנחנו מאמינים שהשם יתברך ברא את הכל כפי שגזרה חכמתו , ולא ברא דבר שיהיה בו גנאי או כעור".
דרך להבנת היחס בין תורה לחכמה אצל הגויים נוכל למצוא בכתבי הרב קוק.
ביחס לספרות אומר הרב קוק בעולת ראיה: "הספרות ציורה וחיטובה עומדים להוציא אל הפעל כל המושגים הרוחניים, המוטבעים בעומק הנפש האנושית".
וביחס לשימוש בתחום הפסיכולוגיה המודרנית לעבודת ה' , אומר הרב קוק שיש להשתמש בכל החידושים המודרניים של חכמה זו לצורך תיקון המדות .
אלא שדבריו אלו נראים כסותרים את מה שכתוב במועדי הרא"יה משמו של הרב קוק : "בשטחי המדע יש מקום להעזרות ע'י חכמת גויים "יש חכמה בגוים", לא כן בשטחים הפנימיים של תורת המוסר והשקפת העולם , כאן גישת חכמי אומות העולם יכולה לגרום נזקים חמורים , העולם הרוחני שלהם יסודותיו שונים לגמרי ומסוכנים לרוח ישראל ,ומאותה חכמה יוונית הזהירונו חז'ל".
אפשר ליישב את הסתירה על פי מה שכתב הרב קוק בעין אי'ה למסכת שבת .
הגמרא שם אומרת : "פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת - מדליקין בהן בחנוכה, בין בחול בין בשבת. אמר רבי ירמיה: מאי טעמא ? [=מהו הטעם] דרב - קסבר: כבתה אין זקוק לה [=אם הדליק הפתילה והנר כבה אין צריך להדליק שוב] , ואסור להשתמש לאורה ".
הרב כותב בספרו עין אי'ה שם , שבגלות נתהוותה השפעה תרבותית של הגויים על עם ישראל
כיצד יש להתמודד עם ערכי תרבות הגויים ? אם נאמר שהם סותרים את ערכי התורה הדבר יגרום לאנשים שומרי תורה ומצוות הספוגים מערכי תרבות הגויים להתרחק מהתורה.
לכן מציע הרב קוק שהפתרון [בו השתמשו חכמי ישראל] הוא להראות שיש בתורה צדדים מסויימים שיש בהם התאמה לערכי התרבות של הגויים הנחשבים כמוסכמים בעולם.
כך אפשר להסביר מדוע הרמב'ם למשל משתדל להראות שטעם מצות סוכה יכול להיות מוסבר גם עפ'י דברי אריסטו. וכן כאשר בא להסביר את הגנאי שיש בחוש המישוש במה שנוגע לדברים שבין איש ואשתו.
וכך עלינו להסביר כיום את ההתאמה שיש בין ערכים דמוקרטיים לבין היהדות , מתוך הדגשה שאם יש ערכים דומים , הרי שמקור הערכים הוא התורה ולא התרבות הכללית.
ומסיים הרב קוק שם ואומר שערכי התורה לא ישתנו בעקבות שינויי הזמן והתפתחות התרבות המודרנית . זאת ועוד אותם ערכי תרבות אלו הם זמניים ,ואת לשון הגמרא "כבתה אין זקוק לה" מפרש הרב: "ואורן כאשר יכבה אין אנו זקוקים עוד לקיים דבריהן" .
והטעם משום שאז נלך לאורה של תורה ולא נהיה מושפעים מתרבות הגויים
לסכום : מדברי הרב קוק עולה , שהיחס לתרבות הגויים הוא להסתייע בחידושי המדע.
ובמה שנוגע לתחומים הרוחניים , אפשר להעזר בתרבות הגויים ללמוד מהם סגנון , צורת חשיבה ורעיונות יפים . וכמו כן בתור מטרה זמנית לנסות להתאים בין ערכי התרבות הזמניים ובין ערכי התורה, כאשר בכל מקרה מקור הערכים הוא התורה , ולא שום מקור חיצוני. וכאשר בשום מקרה אין לשנות את ערכי התורה כדי להתאימם לרוח הזמן.
לא יכול להיות יהודי דתי שלם , אשר דתי במעשיו וחילוני בהשקפת עולמו.
נסיון העבר הוכיח שאדאלים לא מעטים שהיו קדש קדשים בתרבות החילונית הופכים להיות "פוסט" ולא רלוונטיים , ולעומת זאת תורת ה' היא תורת אמת ."יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ וּדְבַר אֱלֹקֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם " (ישעי'הו מ,ח).
תרבות יהודית
"לחיות בעולם מודרני פירושו לחיות ולהתמודד עם תרבות וערכים של העולם המודרני. מדינת ישראל היא מדינה יהודית, אך היא גם מדינה דמוקרטית. ודמוקרטיה איננה רק צורת שלטון, אלא צורת חיים, מחשבה וערכים דמוקרטיים כמו כבוד האדם, חופש הביטוי, חופש דת ועוד..."
