מָזֵשִיר? (א')

חשבתם פעם על השאלה מה זה שיר, או בעצם - מה ראוי להיקרא שיר? האם שרבוט מקרי שקשקשנו על דף יהיה שיר?

חדשות כיפה נקודת חיבור 25/07/05 00:00 יח בתמוז התשסה

האם רק מה שכתוב בחריזה/ יכול להיחשב לשירה?

חשבתם פעם על השאלה מה זה שיר, או בעצם - מה ראוי להיקרא שיר?

האם שרבוט מקרי שקשקשנו על דף יהיה שיר?

האם מחשבה עמוקה שהבענו בכתב היא שיר?

האם חרוזים שחיברנו לבר-מצווה של האח הם שיר?

ובכלל, מי הוא משורר? האם כל מי שכתב שיר בחייו הוא משורר?

האם רק מי שפרסם ספר שירים הוא משורר? ואולי בכל אחד מאתנו מתחבאמשורר קטן?

לו היינו חיים בספרד של ימי הביניים לא היינו מתקשים לענות על כל השאלות הללו: שיר היה נחשב רק קובץ מילים מחורזות ושקולות. בתקופה זו היו חוקים קבועים לשיר, ומי שלא עמד בחוקים הללו- לא כתב שירה. גם בתקופתנו, עד לפני חמישים שנה, החרוז והמשקל היו תנאי הכרחי לשיר. בתחילת שנות החמישים חל שינוי מהותי בתפיסת השאלה "מה זה שיר".

לכל קשקוש או שרבוט/ מיד נעניק משמעות?

נתן זך, משורר וחוקר שירה, פרסם את ספרו הראשון "שירים ראשונים" בשנת 1955. ספריו "שירים ראשונים" ו"שירים שונים" הצליחו לערער במובנים רבים את תפיסת השיר שהייתה נהוגה עד דורו.

"מתה אשתו של המורה למתמטיקה שלי.

אבוי לאשתו של המורה למתמטיקה שלי.

אבוי למורה למתמטיקה שלי עצמו.

מתה אשתו של המורה שלי למתמטיקה.

אבוי לאשתו של המורה שלי למתמטיקה.

אבוי למורה שלי למתמטיקה עצמו.

מתה אשתו

של המורה שלי למתמטיקה .

אבוי לאשתו

של המורה שלי למתמטיקה .

אבוי למורה שלי למתמטיקה

עצמו".

(שירים שונים)

קריאה ראשונה של השיר אינן מובילות אותנו לשום מקום השיר (ובעצם - גם קריאה שניה ושלישית...). השיר בנוי ממשפט אחד בלבד שחוזר על עצמו שוב ושוב בכל מיני וריאציות. אם היה זה משפט שעוסק בנושא קיומי או נותן ביטוי למחשבות נשגבות עוד היינו סלחנים כלפיו, אך המשפט החוזר בשיר זה מעורר חיוך ולא יותר.

האם זהו שיר?

רבים וטובים מאנשי האקדמיה באוניברסיטאות דנו בשיר הזה. נכתבו עליו מאמרי ביקורת רבים המכילים פרשנויות וניתוחים שונים לשיר. המשותף לכולם היה שהם ייחסו לשיר זה משמעות עמוקה. אף אחד מבין החוקרים לא כתב כי השיר הזה הוא בסך הכל שרבוט חסר תוכן שכתב זך.

נשאל שוב, אם כן - האםזהו שיר?

ומה חשבו ה'משכילים'/ על אוסף לא ברור של מילים?

ומה בנוגע לקטע הבא:

מִזעור

תשריצ'יק

חשונצ'יק

כסליוצ'יק

טבתצ'יק

שבטצ'יק

אדרצ'יק

ניסנצ'יק

אירצ'יק

סיונצ'יק

תמוזצ'יק

אבצ'יק

אלולצ'יק

שנה טובה!

(כיוון שאני בסביבה)

גם השורות הללו נכללות אחר כבוד בספרו של נתן זך "כיוון שאני בסביבה".

הפעם כבר אין הרבה מה להתלבט - לפנינו רשימת חודשי השנה עם תוספת קטנה. שוב נזכיר לכם כי את הרשימה המגוחכת הזאת כתב משורר חשוב אשר השפיע השפעה עמוקה על השירה העברית בארצנו, והיא נכללת כשיר בספר שיצא בהוצאה המכובדת של הקיבוץ המאוחד.

את הרשימה הזאת זכו לקרוא עיניים רבות ומשכילות, והיא גרמה ללא מעט קימוטי מצח בקרב "שוחרי השירה העברית" הנאורים. אולי היא הצליחה באופן חלקי גם להביך אותם.

נשאל שוב, בפעם המי יודע כמה כבר:האם זה שיר?

בשבוע הבא ננסה למנות את הקריטריונים על פיהם נוכל לקבוע מה הוא שיר, ונבחן על פי קריטריונים אלה שירים נוספים של נתן זך לצד השירים שהבאנו כאן.

ומה באמת בנוגע לאישתו/ של המורה למתמטיקה שלו?

למי שמסתקרן:

הפרשנות העיקרית לשיר "מתה אשתו של המורה שלי למתמטיקה" טוענת כי השיר בא ללעוג על מקצוע המתמטיקה בפרט, ועל העיסוק בריאליה בכלל. פרשנות זו גורסת כי העוסקים במדעים המדויקים אינם מספיק רגישים לרגשותיהם של הסובבים אותם ואפילו אירוע קיצוני כמו אֶבֶל יכול לשמש להם בסיס למחקרים בצורות ותבניות...