להקת מיגו רוק ישראלי בועט - ביקורת אלבום

מבקר המוזיקה נתנאל לייפר בסקירה על אלבום הרוק הישראלי יהודי של להקת מיגו הדרומית. הוא נהנה מהאומץ היצירתי של חברי הלהקה והיצירה שלא מהססת להתפרס גם על 8 דקות

חדשות כיפה נתנאל לייפר, כיפה 09/08/15 21:36 כד באב התשעה

להקת מיגו רוק ישראלי בועט - ביקורת אלבום
יח"צ, צילום: יח"צ

אלבום הבכורה של להקת הרוק 'מיגו' מקיבוץ עין צורים יושב נפלא בז'אנר אותו אני חש שצף ועולה בשנה האחרונה, ז'אנר המוזיקה הישראלית-יהודית ובסדר הזה דווקא. מוזיקה יהודית אך מרומזת כזו שיכולה להגיע לכל אוזן ישראלית מבלי להישמע בשמיעה ראשונית כמוזיקה דתית אך שזורה כל העת ביהדות.

להקת 'מיגו' מורכבת מחברים דתיים וחילונים עם סולנה הדתי הראל חדד, שגם כתב והלחין את כל החומרים של האלבום. הלהקה מבצעת 11 רצועות של מוזיקת רוק שיכולה להתאים לכל פלייליסט במדיה הישראלית. כאמור, החומרים של הלהקה מקוריים ויש צורך בקריאה מעמיקה כדי למצוא בהם את הכוונה ואת הרמיזות הרבות (לדעתי) הקשורות ליהדות וקיימות שם בצורה חיה ופעילה או כפי שמעידים על עצמם חברי הלהקה בשיר "כמו יהודי טוב" - "הוא לא פוצה את הפה, כמו יהודי טוב".

הגוון המוזיקלי של הלהקה נע בין שירים של רוק אקוסטי לבין כאלו שהמטאל החשמלי מפציע מתוכם באגרסיביות מחוספסת. כיאות ללהקות רוק ישראליות גם 'מיגו' נוגעים מעט במקצבים בלקניים שנותנים את הגוון המעט אתני. מיגו לא מהססים להשתמש גם בנגיעות של מוזיקה אלקטרונית בצורה מדויקת ומלהיבה (רוחות של ערב - שיר על ההתנתקות?).

[embed]

]

דבר שמצא חן בעיניי, היכולת של חברי הלהקה לבחור במשהו לא כל כך פופולארי - שירים באורך של 6-8 דקות. בעידן בו כל שיר מגיע לשיאו תוך דקה וחצי ומסתיים אחרי שלוש וחצי דקות, יש משהו מעניין באוויר שנותנים לשירים המפיקים הראל חדד ושרון רייז הקלידן, שהם גם ב"מקרה" הבעלים של אולפן ההקלטות המצליח "גלים" בו מקליטים מיטב האמנים במוזיקה היהודית והישראלית.

באופן מעניין חדד נשמע טוב יותר כזמר בשירים הסוערים בהם הוא לוחץ בקולו, בשירים הרגועים הוא נשמע מעט יותר מאנפף עובדה שבהתחשב שמדובר באלבום בכורה היא משנית ולא מפריעה לאור המכלול האיכותי של החומר המוזיקלי.

התחברתי במיוחד לשיר "כמו יהודי טוב", שיר קצבי במיוחד בו פותחים חדד והלהקה את המבערים ושיר התשובה ברוח ימי אלול - "לו הייתי אבן" בו מבקש חדד "לו הייתי אבן, רק אבן אחת בארמונך". מצא חן בעיניי גם השיר "עורי עורי" בן ה-8 דקות, למרות אורכו הלא שגרתי הוא עדיין מעניין וקטעי המעבר שלו מרתקים ומדליקים.

לסיכום, שמחתי מאד למצוא אלבום נוסף של יוצרים על הרצף הישראלי דתי. חובבי הגיטרות יתענגו על הריפים המשובחים של האלבום שבהחלט יכול להצליח בכל קהל מבלי לעורר אנטגוניזם.