אנו נמצאים בעיצומם של ימי התשובה. עברנו את חודש אלול, את ראש השנה, צום גדליה, שבת שובה, וכרגע אנו מתקרבים במהירות הבזק אל עבר יום הכיפורים. ימים ספורים בלבד נותרו לעשרת ימי תשובה, בהם ה' נמצא בקרבנו. הגמרא (ראש השנה יח:) לומדת זאת מהפסוק שקראנו בהפטרת צום גדליה (ישעיה נה ו) "דרשו ה' בהמצאו, קראהו בהיותו קרוב". בימים אלה אנו מרגישים את קרבתו המיוחדת של הקב"ה אלינו. הקריאה 'המלך בשדה' המוכרת לכולנו דרך חב"ד והחסידות מגיעה מהאדמו"ר הזקן (לקוטי תורה פרשת ראה, לב ב) בו הוא ממשיל את הקב"ה בימי התשובה למלך המקבל את פני נתיניו בשדה ויכול כל אחד לגשת אליו. אם רק היינו זוכים לחוות את נוכחות ה' בעולם בצורה כה מוחשית כפי שבאה לידי ביטוי במשלו של בעל התניא, כל תהליך התשובה שלנו היה נראה אחרת.
ממש בסוף חודש אלול יצא בישראל הסרט 'יציאה מלכותית', והוא מוקרן כרגע בכל רחבי הארץ באיחור של כ-4 חודשים משאר העולם. למרות שברור שלא הייתה כוונה של יוצריו שהוא יצא בישראל בשיאם של ימי הרחמים והסליחות, דומה שיש במקריות הזאת יד מכוונת. הסרט (שמבוסס על סיפור אמיתי) מתרחש ביום הניצחון האירופאי של בעלות הברית על גרמניה הנאצית ב-8 במאי 1945, ביום בו הוכרז על שלום ברחבי היבשת (בבחינת 'כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ'). ביום זה יצאו מיליוני אנשים לרחובות בכל רחבי אירופה, ובממלכה המאוחדת לבדה יצאו כמיליון איש לחגוג בחוצות העיר. שתי בנותיו של מלך אנגליה (המגמגם, זה שהסרט 'נאום המלך' מבוסס עליו) מבקשות לצאת לרחובות ולחגוג עם המוני העם. הן רוצות לצאת בחשאיות ללא כל הפמליה המלכותית ולהיות כאחד העם.
[embed]
למורת רוחה של המלכה ובברכת המלך, יוצאות הנסיכות אל הרחוב בפעם הראשונה כשהם לבד. מצטרפים אליהם רק שני קצינים שמהר מאוד נכשלים במשימתם להשגיח עליהן. הנסיכות מרגרט ואליזבת (מלכת אנגליה הנוכחית) חוות את החיים הפשוטים לראשונה, ונאלצות להסתדר ללא כסף, בתחבורה ציבורית ועם המולה רועשת וגועשת של חגיגות הניצחון האדירות. אף אחד איננו מזהה אותן, אך כל פעם זהותן מתגלה, קהל האנשים מיד נעמד, מצדיע, קד ומשתחווה. האימה אשר נופלת על פני בני האדם הרגילים אשר מגלים שהם בחברת בנותיו של המלך מעוררת השתהות ופליאה. כל חדר ואולם שבו מתוודעים הנסיכות אל הנוכחים מתמלא חרדה, יראת רוממות ושקט מוחלט. הכל פוסק עד שיצאו הנסיכות ואיש לא נע ולא זז.
יורשת העצר ואחותה מסתובבות ברחבי לונדון כפשוטי העם, אך הכבוד אשר רוחשים להן נתיני המלך (לאחר שידעו כולן מי הן באמת) יכול ללמדנו המון על כבוד מלכים מהו. הסרט מראה לנו את חיי הפאר של משפחת המלוכה, ברוכת המשרתים ומלאת ההדר, ומשם אנו עוברים עם הנסיכות ברחבי הממלכה מאולם נשפים לשכונות שפלות ומתועבות. לאורך כל הדרך הנסיכה אליזבת מפגינה מלכותיות, אחריות וכושר מנהיגות מופתי. קשה שלא לחשוב עלינו כבני מלכים ועל יחסינו עם הקב"ה בימים אלה. להבדיל אלף אלפי הבדלות ממלך בשר ודם היוצא לנתיניו, גם הקב"ה יוצא לקראת עמו הנבחר. ה' עושה זאת לטובתנו וכדי לזכות אותנו בחזרה בתשובה, במירוק עוונותינו ובתיקון חטאינו.
הרבה שואלים כיצד דורשת ההלכה לחיות בעשרת ימי תשובה בהקפדות והחמרות יותר מהרגיל, על אף שלאחר יום הכיפורים אין דרישה להמשיך במעשים אלו (אורח חיים סימן תרג, וברמ"א). ישנן תשובות רבות למעשינו ה"צבועים" בעשרת ימי תשובה, ודומה שאחת מהן באה לידי ביטוי ב'יציאה מלכותית'. רק אם באמת נדמיין לעצמינו ונרגיש את נוכחות ה' המוגברת של 'בין כסה לעשור' נוכל להבין שאי אפשר לתפקד כרגיל בעוד הקב"ה צופה בנו (אפילו יותר מבשאר השנה). למרות "שויתי ה' לנגדי תמיד" (תהלים טז ח), לאחר חודש של תקיעת שופר, סליחות ותפילות אנו יכולים ולנסות להרגיש את ה' בשדה וברחבי ממלכתו.
סרט זה עזר לי להפנים את דברי הרמב"ם (הלכות תשובה פרק ב) 'אף על פי שהתשובה והצעקה יפה לעולם, בעשרה הימים שבין ראש השנה ויום הכפורים היא יפה ביותר ומתקבלת היא מיד'. שהרי צעקותינו הם כלפי המלך שבשדה ולא רק אל הא-ל היושב על כסא הכבוד (ירידת ה' אלינו מ'הא-ל הקדוש' ל'המלך הקדוש').
יהי רצון שנזכה להרגיש את נוכחות ה' ואת המצאותו וע"י כך לשוב אליו בתשובה שלמה. גמר חתימה טובה!
דורון צ'יטיז מהמכללה האקדמית הרצוג