פרשה מהסרטים - התנינים הגדולים

ביום החמישי של בריאת העולם, אנו מוצאים את התיאור יוצא הדופן: " וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים" (בראשית א, כא). רש"י מפרש 'דגים גדולים שבים. ובדברי אגדה הוא לויתן ובן זוגו שבראם זכר ונקבה והרג את הנקבה ומלחה לצדיקים לעתיד לבא". פירושו הראשון נראה כמסתדר יותר עם הפשט, לעומת פירושו השני מדברי המדרש (המופיע בגמרא בכמה מקומות, למשל בבא בתרא עד:) אשר מתאר בע"ח ספציפי. אין בפרק א' שם של בעל חיים מסויים, וכל היצורים החיים המתוארים הם קטגוריות של החי (נפש החיה הרומשת, עוף כנף, חית הארץ, בהמה וכד'). "התנינים הגדולים" נראים כקטגוריה של בעלי חיים ולאו דוקא חיה מסויימת. רבות נכתב על זהות התנינים הגדולים ועל הקשר בינם לבין המתואר בישעיהו כז "בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד ה' בְּחַרְבּוֹ הַקָּשָׁה וְהַגְּדוֹלָה וְהַחֲזָקָה עַל לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִחַ וְעַל לִוְיָתָן נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן וְהָרַג אֶת הַתַּנִּין אֲשֶׁר בַּיָּם:" ובאיוב מ (לגבי הלויתן). בכל מקרה, דומה שזיהוי "התנינים הגדולים" של פרשתנו עם דינוזאורים איננו בלתי אפשרי, ויש מדענים יראי שמים שאף רואים קישור זה כטבעי ופשוט.

בין אם זהות התנינים הגדולים מתקשרת לדינוזאור ה'מודרני' ובין אם לא, אין ספק שהתיאורים האימתניים של חיות הענק בתנ"ך אמור לגרום לאדם להרגיש את קטנותו בבריאה, כדברי המדרש: 'אם זכה אדם אומרים לו אתה קדמת למלאכי השרת ואם לאו אומרים לו זבוב קדמך' (בראשית רבה פרשת בראשית פרשה ח). מצד אחד על האדם להרגיש כנזר הבריאה ושכל הבריאה היא כדי לשרתו, ומצד שני על כל אחד להרגיש את אפסותו למול מעשה בראשית (הדומם, הצומח והחי גם יחד). יצורים נוראים אלה אמורים לגרום לאדם לזכור את מקומו בשרשרת המזון, ואת מקומו בעולם ביחס לקב"ה. אנו נניח כרגע שאלו הם הדינוזאורים (משמעות המילה דינוזאור בלטינית היא 'זוחל איום').

עולם הקולנוע ההוליוודי מצטיין בהעברת מסר גרנדיוזי ואפי שכזה, וסביר מאוד להניח שתפיסת האדם הממוצע את מציאות הדינוזאורים מושפעת או מבוססת כולה על הדינוזאורים שצפה בהם על המסך הגדול. הדינוזאורים הופיעו (ויופיעו) בסרטים רבים. המפורסם מביניהם הוא 'פארק היורה' (Jurassic Park) משנת 1993. הצלחתו המסחררת הובילה ל-3 סרטי המשך, שהאחרון מביניהם יצא לאקרנים רק לפני כמה חודשים, 'עולם היורה' (Jurassic World).

[embed]

בבסיס סרטים אלה נמצא פארק המכיל שחזור של דינוזאורים מתוך מאובנים באמצעות הנדסה גנטית. הפארק מכיל ממלכת חי שלמה של דינוזאורים מסוגים שונים, ופיתוחו החל כהתקדמות מדעית גרידא. עד מהרה יוצרי הפארק התחילו לאבד שליטה, והחלו להתמקד בעושר הכלכלי המגיע ממבקרים, אף על חשבון בטיחות, דאגה ליצורים החיים ויכולת שליטה עליהם. הכל מתחיל להשתבש כאשר אחד הדינוזאורים משתחרר לחופשי ומתחיל להרוג חפים מפשע. בסרט האחרון הדינוזאור שברח היה פיתוח חדש של מין המערב יחדיו יכולות של דינוזאורים רבים. היצור החדש הצליח בערמומיות לגבור על מטפליו, והכל עקב רצון מפתחיו ליצור טורף מושלם, שסיכן את חיי אלפי התיירים השוהים באי.

ב'עולם היורה' רואים את הסכנה הטמונה בניסיון של בריאת עולם חדש, במיוחד לאור תאוות הבצע של חלק מיוצרי עולם זה. כאשר בני אדם משחקים את תפקידו של הקב"ה, הכל משתבש. האיזון המושלם הקיים בטבע בכלל ובמערכת האקולוגית של טורפי הענק בפרט הוא עניין שצריך להישאר בידי שמים ולא חלילה לערב בו יד אדם. בסרט עולה סוגיה זו במפורש כמו גם סוגיית תפקידו של האדם בעולם החי.

(צילום: )

סטיבן שפילברג, שהיה מעורב בארבעת סרטי פארק היורה (כבמאי או כמפיק), הפיק גם את הסדרה 'טרה נובה' (Terra Nova) ששודרה ב-2011. הסדרה בעלת 13 הפרקים שולחת את הצופים לשנת 2149, בה כדור הארץ כל כך מזוהם עד שכמעט ואי אפשר לחיות בו. קבוצת אנשים נשלחת 85 מיליון שנה אחורה בזמן כדי לנסות ולהתחיל ציביליזציה חדשה (בלטינית משמעות הביטוי terra niva הוא אדמה חדשה) וע"י כך להציל את האנושות.

[embed]https://www.youtube.com/watch?v=8Uj7Fm4D4nc[/embed]

בעולם החדש הדינוזאורים עדיין קיימים, ועל המתיישבים החדשים ללמוד לחיות עמם יחד תוך כדי ניהול חיים מאורגנים ומסודרים. יש בעולם החדש מעין בריאת עולם מחודשת, הדורשת מבני האדם ללמוד להסתגל ולרפא את חטאי העבר שבגינם נהרס כדור הארץ. בטרה נובה זוכים הילדים לראות מה הם צמחים (שכמעט וכולם נכחדו בעולם הישן), בע"ח ושמים כחולים, התושבים יכולים לפתוח דף חדש ובכך לקוות לחיים טובים יותר. גם ב'טרה נובה' לומדים מהר מאוד את מגבלות כוחו של האדם אל מול עולם הטבע, ובנוסף למה שהיה ב'פארק היורה' מבינים שללא משנה מוסרית מוצקה העולם מתדרדר במהירות לפשע וחוזר לסורו. יש בסדרה מעין התכתבות עם בריאת העולם הבראשיתית שאוכלוסייתה התדרדרה עד ל"וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ" (בראשית ו ה) ולבריאה המחודשת שבפרשת נח. אולי אפילו למה שקורה איתנו לאחר הימים הנוראים בהם כל תהליך התשובה והתקווה לשינוי פותחים בפנינו דף חדש. כשמסתכלים בבריאה ובעולם הטבע המרהיב שה' ברא לנו, ומגיעים להבנה של "מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' " (תהלים קד כד) יכולה להיפתח בפנינו הזדמנות מצויינת של יראת הרוממות, פליאה ממעשי ה' וסיכוי גבוה יותר לשנה מבורכת ומעשים מתוקנים יותר. אולי לשם כך נוצרו "התנינים הגדולים".

הכותב הוא מהמכללה האקדמית הרצוג