ביקורת קולנוע - הגרינץ'

"הגרינץ'" מבוסס על ספרו הקלאסי של דוקטור סוס, ועוסק ביצור מר נפש ודורש רע לכל הסובבים אותו, בעקבות ילדות קשה (פרט המועלה בפלאשבק למען הקטנים כנראה שמתקשים לעכל רוע לשמו), המחליט להשבית את שמחתם של ילדי העיירה הסמוכה לביתו, על ידי גניבת המתנות שההורים קנו עבורם לקראת החג. ולמרות שמדובר לא בחג החנוכה אלא בחג המולד, שמה לנו ולו וזה מבחינתי הפרט היחידי הפוגם בסרט ואולי יפסול אותו בעיני הורים שלא רוצים להפגיש את ילדיהם עם המנהגים והטקסים של הנצרות בנוסח האנגלוסקסי המרוכך, היופי הבלתי נגמר של חרוזי דוקטור סוס, המלאים משחקי מילים והומור טוב, הרמה הגבוהה מאוד של האיורים וההנפשה (יוצרי הסרט הפיקו את "לשיר" המופתי ואת סדרת סרטי המיניונים) והרעיון העיקרי – איך ניתן בעזרת חום, תום ואומץ של ילדים, לרכך רשעות וקשי לב, עובדים מעבר לזרות של תרבות ודת אחרת.

וזה תקציר העלילה: בעיירה הדמיונית מישהו-ויל, כל התושבים מתכוננים בהתרגשות לחג. רק מר גרינץ' הידוע לשמצה זומם להרוס לכולם את השמחה על ידי גניבת המתנות והקישוטים מכל הבתים. אבל הוא נתקל בילדה הקטנה סינדי לו, אשר מרחיבה את ליבו בתמימותה ומוכיחה לו ולכל השכנים והחברים שלה שניתן לחגוג גם ללא קישוטים ומתנות, לשיר ולרקוד ולנהוג באחווה ובהתחשבות. הגרינץ' מתרכך במיוחד כאשר הילדה מזמינה אותו, למרות שמזימתו נחשפת, להשתתף בסעודת החג של משפחתה. אין ספק שדוקטור סוס שאב השראה בהמצאת הגרינץ' מסיפורו של צ'ארלס דיקנס על סקרוג' הממורמר ושונא הילדים שגם לבו התרכך באווירת חג המולד.

בגרסה המדובבת לעברית של הסרט טל מוסרי הוא קולו של המספר, אבל יודעי אנגלית ייהנו במיוחד מקולו של בנדיקט קמברבאץ' (סדרת שרלוק בטלוויזיה) כגרינץ'.

לא לאלימות  -

צניעות –

התנהגות ושפה –

ערכים –

הנאה מצפיה –

איכות קולנועית -