ביקורת קולנוע: "ג'וני אינגליש"

רואן אטקינסון (מיסטר בין), המוכשר, המבריק והמצחיק עד דמעות, עושה את זה שוב. בסרט השלישי בסדרת "ג'וני אינגליש", היוצא לבתי הקולנוע בארץ בערב סוכות, הוא יצר פרודיה סאטירית על סרטי ג'יימס בונד, על שירותי הביון הבריטיים, על ראש ממשלת בריטניה (המזכירה מאוד את תרזה מיי כפי שמגלמת אותה כאן זוכת האוסקר המוערכת אמה תומפסון), ועל השעבוד ההולך וגובר לרשת המחשבים – של הבנקים, חברת החשמל, רשתות התחבורה, בתי החולים ומוסדות השלטון. זהו סרט עם אג'נדה מוכרת, שכבר מזמן היא לא מדע בדיוני –סכנת השיתוק המוחלט של כל סדרי החיים, באמצעות מתקפת סייבר. אבל מאחר שהמסר מלווה בהרבה הומור טוב של גיבור שלומיאל שתמיד מצליח לצאת בשלום ולבסוף גם מבצע בהצלחה את המוטל עליו – האזהרה מפני יום הדין הדיגיטלי, עוברת בצורה רכה, שאגב משכנעת לא פחות מסרטי אסונות כבדי ראש.

תקציר העלילה: מתקפת סייבר חושפת באינטרנט את זהותם של כל הסוכנים החשאיים הבריטים, ולראש הממשלה אין ברירה אלא לקרוא שוב לשירות את הסוכן הפורש ג'וני אינגליש, הוא אטקינסון. הוא צריך לגלות ולסכל את המזימה של האקר מרושע להשתלט על העולם אחרי שהוא משתק את כל המערכות הקיימות, כולל הרמזורים בערים הגדולות, בהן נוצרים פקקי ענק בלתי נגמרים. כמו בסרטי ג'יימס בונד, מנסים לצייד אותו במיטב כלי הנשק המשוכללים את של הטכנולוגיה המודרנית, אבל ג'וני אינגליש הוא סוכן אנלוגי בעולם דיגיטלי, ובז להמצאות הממוחשבות. הוא מצליח להילחם ברעים באמצעים ישנים ומצחיקים, למשל מפיל את מי שרודף אחריו על ידי פיזור כדורים על הרצפה... אם כי פה ושם גם הוא נכנע לחדשנות ומטפס על קיר תלול באמצעות נעלי מגנט משוכללות.

הגיון ומציאות לא מחפשים בסרטי אקשן שדואגים תמיד לכך שגיבוריהם יינצלו. גם, אינגליש נחלץ מכל צרה, מפיל את אויביו על ימין ועל שמאל אפילו ללא כוונה, ובדרך מצחיק אותנו בצורה המסבירה מדוע הוא נחשב לאחד מ - 50 הקומיקאים הטובים בכל הזמנים.

לא לאלימות –

צניעות –

ערכים –

שווה צפייה -

איכות קולנועית -