מה באמת מתרחש בגרעינים התורניים?

הרב יונה גודמן קרא את ספרו החדש של אלישיב רייכנר - "דווקא שם" - ונמצא בו תרומה חיונית להבנת התופעה ששינתה את פניה של הציונות הדתית

הרב יונה גודמן
יג בסיון התשעג
,
22 במאי, 2013 12:41
יחצ

יחצצילום: יחצ

מאחורי הקלעים מתפתחים בציונות-הדתית תהליכים מרתקים, דוגמת תופעת הגרעינים התורניים. מעת לעת ניתן אמנם לראות ידיעה עיתונאית עם אמירה חד-ממדית ביחס לגרעין זה או אחר (לשבח או לגנאי, בהתאם לזהות הכותב), אך קשה בעזרתן לגבש הבנה רחבה על התופעה הארצית ומשמעותה. והנה, בשבועות האחרונים יצא לאור ספר המוקדש בדיוק לנושא חשוב זה. כוונתי לספרו החדש של אלישיב רייכנר: "דווקא שם: סיפורם של אנשי ההתיישבות החברתית", שמציג תמונה פנוראמית, עניינית אך מרתקת - של התופעה ומאפייניה. בעיני, שֵם הספר "מתכתב" עם שֵם ספרו של עמוס עוז עליו גדלנו: "פה ושם בארץ ישראל" ומציג תמונה אחרת לגמרי של הציונות-הדתית מזו שהציג עוז בפרק על הישוב עפרה.

רבות כבר נאמר על מקומה של הציונות-הדתית בחברה הישראלית. אין ספק כי הבנה של תופעת הגרעינים התורניים הנה קריטית עבור כל מי שמנסה להבין את תהליכי העומק המתרחשים בימים אלו בציבור הדתי-לאומי, וספרו של רייכנר תורם תרומה חיונית להבנת מציאות זו.

במחשבה ראשונה, ספר המוקדש לגרעינים התורניים עלול היה בנקל ליפול לאחת משתי מהמורות. מצד אחד הוא עלול להיות אוסף של ידיעות יבשות המורכבות מריכוז מידע היסטורי וטכני על הגרעינים. מצד שני, הוא עלול להיות שיר הלל שכולו שבח עצמי על הגרעינים.

הספר "דווקא שם" מצליח להיזהר ממהמורות אלו, בעיקר בזכות ההכרעה שקיבל המחבר לה רמז בשם המִשני של הספר: "סיפורם של אנשי ההתיישבות החברתית". דרך מפגש עם דמויות מרכזיות בגרעינים השונים, מספר רייכנר סיפור מרתק. בצורה עניינית אך סוחפת הוא מציג את סיפורם ואת התלבטויותיהם הערכיות של עשרים גרעינים שונים, הפרוסים מקרית שמונה ועד אילת. רייכנר עצמו הוא מצד אחד עיתונאי מוכשר ומצד שני חבר גרעין בירוחם. שני פנים אלו באישיותו לא התחרו בספרו אלא השלימו. היכרותו והזדהותו עם המפעל אִפשרו לו לשרטט תמונה מהימנה של עובדות ותהליכים, קשיים ואתגרים המלווים את הגרעינים השונים מהיווסדם.

המסקנה הראשונה העולה מקריאת הספר היא שהמונח "גרעין תורני" מהווה 'שם משפחה' למגוון רחב של גרעינים, השונים מאוד בתפיסתם הרוחנית, בדרכי פועלם, בהכרעותיהם המעשיות ועוד. המסקנה השנייה העולה מ"קריאת רוחב" בסיפורים היא כי רבים מאוד מהפעילים המרכזיים בגרעינים הצטרפו למפעל בעקבות ההתנתקות. מסתבר כי ה"גירוש" ממשיך להכות גלים ולעצב את מקומנו בחברה הישראלית ואת פועלנו בתוכה גם היום.

המסקנה השלישית היא כי כל מפעל לאומי חדש מלוּוה בהכרח בשאלות ובתהיות, במחלוקות ובדעות שונות. רייכנר אינו מדלג על הדיונים האידיאולוגיים העמוקים שהתרחשו בתוך הגרעינים השונים, אך מטיב להציגם בצורה מכובדת ועניינית. תוך כדי תיאור הגרעינים הוא מנתח לעומק דילמות הקשורות לרצון להכריע האם: לרכז את מגורי הגרעין באזור אחד או להתפזר בעיר; להתמקד בעשייה חברתית או להציב במרכז הגרעין ופועלו בית מדרש וישיבה; להשתלב בבית כנסת אחד או להתפזר בין בתי כנסת שונים; להקים חינוך תורני ייעודי או להשתלב בבתי הספר הקיימים של החמ"ד; להתנזר מפוליטיקה מקומית או לפעול בתוכה; ליזום פעילויות "קירוב" דוגמת 'דוכני הפצה' של יהדות או לראות באלו טעות ועיוות; לפעול כגרעין סגור או כקהילה פתוחה - ועוד...

כדרך העולם, בנושאים מסוימים מתעורר רצון לשמוע פרטים נוספים. כך למשל עוסק הספר בסיפור המופלא של הגרעין בדימונה. במסגרת הסיפור הוא מתאר פילוג שגרם לפרישה של קבוצה גדולה של משפחות שעברו למצפה רמון וייסדו שם את הישיבה. בספר אין שומעים את "הצד" של אנשי מצפה רימון, היות והפרק מתמקד בסיפור של דימונה ולא בסיפור המחלוקת (המוצגת בצורה גלויה אך מכובדת).

נדמה כי לא בכדי משתמש רייכנר במונח "התיישבות חברתית". אמנם סקירתו כוללת בעיקר קבוצות המגדירות עצמן כ"גרעין תורני", אך הוא מציג בצורה ראויה גם "גרעינים" דתיים שאינם "תורניים" בתפיסתם, אחרים שאינם רוצים להיקרא "גרעין", ואף גרעינים חילוניים.

הספר, שהוא קריא מאוד ולעתים מרגש, כולל כמה נספחים חשובים, ביניהם נספח אקדמי של ד"ר דומברובסקי (שהדוקטורט שלה הוקדש לנושא הגרעינים); דברים חשובים של הרב דני טרופר, שבין שאר תחומי פועלו העשירים מסייע רבות לגרעינים (וגם סייע להוצאת הספר החשוב) ושל הרב אלישע וישליצקי.

הספר אינו מתיימר להציג "תשובה נכונה" למגוון הרחב של דילמות ערכיות שמפעל מרתק זה מציב בפני בניו-בוניו. אך הוא בהחלט מהווה מראה לציבור אידיאליסטי המקדיש את חייו לטובת עמו (וארצו!) תוך שילוב מופלא של יוזמה ומנהיגות המתגלות מתוך ענווה אישית גדולה. אשרינו שזכינו.

הכותב הינו ראש תחום חינוך אמוני, מכללת אורות ישראל. לשיחות בענייני חינוך

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

המגשר. אלי בן דהן צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

המגשר המגזרי: אלי בן דהן יוביל את האיחוד בין הבית היהודי לאיחוד הלאומי

קרא עוד