ביקורת נצבט לי הלב: נינג'ה ישראל כבר לא מספקת שוויון הזדמנויות

העונה החדשה של נינג'ה ישראל, המציגה קונספט חדש של תחרות בדו-קרב, לא נותנת הזדמנות אמיתית למתמודדים להוכיח את עצמם, אלא רק להוכיח שהם טובים יותר מהיריב

תהילה שינובר תהילה שינובר, חדשות כיפה 30/01/23 19:13 ח בשבט התשפג

נצבט לי הלב: נינג'ה ישראל כבר לא מספקת שוויון הזדמנויות
נינג'ה, צילום: קשת 12

הקונספט של נינג'ה ישראל, שמפתיעה העונה בנתוני הרייטינג החיוביים שלה קשוח כשלעצמו. הספורטאים שמגיעים לתכנית מתאמנים עבורה במשך שנה או יותר ומקבלים הזדמנות אחת בודדה להוכיח את עצמם. אם עשו טעות אחת, צעד לא במקום, הם במים ועבורם המשחק נגמר. מי שמכיר את הפחד הזה מקרוב הוא יובל שמלא, שזכה בשלוש מתוך ארבע העונות בהן השתתף בתכנית ואף זכה לתואר "הנינג'ה הישראלי בראשון". בעונה הנוכחית הוא כבר לא עולה על המסלול והצטרף לצוות הפרשנים יחד עם ניב רסקין וירדן ג'רבי.

כשהם עולים למסלול אנחנו כבר כוססים ציפורניים

אבל זה לא הדבר היחיד שהשתנה בעונה הזו. העונה החמישית של נינג'ה השיקה קונספט חדש: עונת הדו-קרב. בעונה הזו בכל פעם מתמודדים אחד מול השני שני משתתפים, על פי חלוקה שנקבעה בהגרלה. המסלול מתחלק ל-2: בחלק הראשון הם מתחרים זה נגד זה, עד שהראשון מבניהם לוחץ על הכפתור, ובחלק השני המנצח ממשיך את המסלול עד לסיומו או, לחילופין, נפילתו.

חלק גדול מהצלחת התכנית הוא המתח שהיא יוצרת. אנחנו מתחברים למתמודדים, לסיפורים שלהם, למאמצים שהם עשו כדי להגיע למעמד הזה, וכשהם עולים למסלול אנחנו כבר כוססים ציפורניים עד רגע לחיצת הבאזר. גם כשצפיתי בעונות הקודמות נשבר לי הלב כשמתמודד שחיבבתי נפל למים ונפסל, אבל משהו בעונה הזאת הרגיש לי מוגזם. 

נפלת בדו-קרב נגד מתמודד חלש? ברכותיי, אתה בחצי הגמר

החלוקה לדו-קרבים נעשית על ידי הגרלה, ואולי למפיקי התכנית זו הרגישה הדרך ההוגנת ביותר, אבל בעיניי זה פשוט לא הוגן. המתמודדים שמתכוננים לתכנית הזאת במשך שנים לא מקבלים הזדמנות אמיתית להוכיח את עצמם, אלא רק הזדמנות להוכיח שהם טובים יותר מהיריב. נפלת בדו-קרב נגד מתמודד ממש חלש? ברכותיי, אתה בחצי הגמר. נפלת על הבטחת העונה, שמגיעה לתכנית בפעם השלישית? כנראה שלא תזכה לסיים את המסלול.

אני מבינה שבסופו של דבר כדי לנצח צריך להיות הטוב ביותר, אבל לכל מתמודד מגיעה הזדמנות לנסות להגיע לפחות לחצי הגמר. למתמודד איתמר הר אבן, לדוגמה, לא ניתנה ההזדמנות. על אף שהיה ניתן לראות בתכנית כי הגיע מוכן ועם סיכוי גדול לעבור את המסלול, ברגע ששיבצו אותו מול "הבטחת העונה" יהונתן הרן, כבר היה ברור שכאן הוא גמור. אין לי ספק שאם היה מתמודד מול הרבה מתמודדים אחרים, או בעונה אחרת, הוא יכול היה בקלות להגיע לחצי הגמר.

ההפקה ניסתה לקחת את המתח הזה צעד אחד קדימה

ההצלחה של נינג'ה ישראל תלויה בדרמה לאורך המסלול: האם המתמודד יעבור את המכשול? האם יפול רגע לפני הסוף? האם יצליח לטפס על הקיר וללחוץ על הבאזר הנכסף? נראה שבעונה הזו ההפקה ניסתה לקחת את המתח הזה צעד אחד קדימה, כשהסקרנות היא לא רק האם המתמודד יסיים את המסלול, אלא האם בכלל יזכה להזדמנות? בעיניי, זה לא הופך את התכנית למעניינת יותר, זה רק הופך את רגע הנפילה למים לקשה יותר לצפייה.