סגור

חזר ממרוקו ומספר: היהדות והיהודים הם חלק בלתי נפרד מהתרבות במרוקו

יהודי מרוקו כיום מהווים קהילה תוססת ופעילה וגם עבר מפואר לא חסר. איך מתייחסים אליהם השכנים המוסלמים? מה חושב המלך על הרובע היהודי במרקש ואילו תאריכים מופיעים בעיתון היומי? צביקה אבנרי יצא לשם במשלחת של הג'וינט ויש לו כמה תובנות

צביקה אבנרי
כט באב התשעז
,
21 באוגוסט, 2017 13:10
מרוקו

מרוקוצילום: צביקה אבנרי

לפני כמה חודשים השתתפתי במשלחת למרוקו מטעם ארגון ה JDC (הג'וינט) על מנת להכיר מקרוב את הפעילות החשובה של הארגון בסעד ובתמיכה מתמשכת בקהילה היהודית במרוקו (ובקהילות נוספות ורבות בעולם). כבר כתבתי על הקולינריה הנפלאה במדינה הזו, אבל הביקור הותיר עלי רושם גדול ולכן רציתי לשתף אתכם בפוסט הזה במעט הגיגים על מרוקו ומצב הקהילה היהודית בה כיום. אז הנה כמה מחשבות אחרי הביקור בקהילה היהודית במרוקו. 

היחס של מרוקו והמרוקאים המוסלמים, לקהילה היהודית הפתיע אותי מאוד. המרוקאים גאים מאוד ב"מרוקאים היהודים" כפי שהם מכנים את הקהילה ובמורשת המפוארת שלהם. פעמים רבות שמעתי מפי עוברי אורח רגילים שלא ידעו כלל מי אני (וחשבו שאני בכלל מאוסטרליה...) אודות "המלח", הלוא הוא הרובע היהודי, ועל כך שהיהודים הגיעו למרוקו זמן רב לפני שהאסלאם הגיע למרוקו. "קודם היו פה הברברים, אחרי זה הגיעו היהודים ורק אחר כך הגיעו למרוקו הערבים והאסלאם", המשפט הזה נאמר לי בגאווה מספר פעמים על ידי אנשים שונים ובכללם מוסלמים אדוקים, על מנת להדגיש עד כמה שורשית הקהילה היהודית במרוקו. 

כתייר זר, פקפקתי בתחילה בכנות התיאור הזה למערכת היחסים. אבל הוא שב ועלה לאורך כל הביקור ולפעמים אפילו במקומות מפתיעים. למשל, גיליתי לתדהמתי שבעיתון המקומי, בין התאריך הלועזי, המוסלמי והברברי, מתנוסס לו גם התאריך העברי!  בנוסף, אחד מהיועצים הבכירים של המלך כיום, הוא יהודי בשם אנדראה אזולאי, שמתוקף תפקדו גר בארמון.

תאריך עברי על העיתון המקומי

תאריך עברי על העיתון המקומי צילום: צביקה אבנרי

המרוקאים גאים מאוד בפסיפס האנושי שמרכיב את הלאום שלהם - ברברים, יהודים, ערבים, אפריקאים, כולם יחד יוצרים מגוון תרבותי צבעוני שבא לידי ביטוי גם במראות הססגוניים וגם במאכלים העשירים והופכים את מרוקו למדינה עשירה מגוונת ומרתקת.

זה לא שלא נחשפנו למורכבות. 

בפס, שהכילה בעבר כ 30,00 יהודים וכיום נותרה בה קהילה יהודית קטנה בלבד, הדריך אותנו מדריך טיולים מקומי. למדריך קוראים - אחמד כהן. 

כן ממש כך.

אחמד מזהה את עצמו כיום כמוסלמי אדוק. אבל הוא לא מתכחש לכך שמקור שמו יהודי וכי כנראה שסב סבו נאלץ להמיר את דתו. ומכיוון שלא שינה או טשטש באופן מהותי את שמו (שם המשפחה השתנה ל"אל כהן") גם הסביבה המוסלמית ערבית שלו מודעת לחלוטין למקורותיו היהודיים. 

אחמד מדריך מיומן ומרתק, אולם כשהתחלנו את הסיור בבית העלמין היהודי העתיק של פס, בו קבור בין השאר רבי יהודה בן עטר, ה"גור אריה יהודה", ביקש אחמד לפגוש אותנו מחוץ לבית הקברות ורק לאחר שנבקר בו. כהן אומנם כיום מוסלמי, אבל סבא שלו סיפר לו שהם לא נוהגים לבקר בבתי קברות, מנהג משפחתי… אז אחמד מקפיד על כך. 

אחמד כהן

אחמד כהן צילום: צביקה אבנרי

בבית העלמין היהודי ביקרנו בקברה של סוליקה. נערה יהודיה שבן המלך נתן את עינו בה ורצה להתחתן עמה אולם היא סירבה להתאסלם. כשיצאה הגזרה בעקבות כך שעל כל יהודי פס להתאסלם, עמדה בסירובה והוצאה להורג. סוליקה הפכה לדמות מופת בקרב הקהילה. והמנעד הזה שבין קברה של סוליקה והסיפור שלה, לבין אחמד כהן המחיש לנו את ההיסטוריה והמורכבות שחוו היהודים במרוקו. 

יהדות מרוקו שמנתה בעברה כ 500,000 יהודים מונה כיום כמה אלפים בודדים, כולל רבט, מרקש וקזבלנקה. קזבלנקה היא היום העיר עם הקהילה היהודית הגדולה ביותר ובה כמה מאות ילדים בגילאים שונים הלומדים בבתי הספר.

בשבת התפללנו בבית הכנסת עלאזמה במרקש שנוסד ב 1498, השלמנו מניין לשני היהודיים המקומיים שהגיעו לבית הכנסת שממוקם ברובע היהודי הקרוי "המלח". ועם זאת בעיר החדשה קיים בית כנסת חדש ומתפקד בשבתות, המארח גם קבוצות רבות של ישראלים שמבקרים בעיר התיירותית.

ביה"כ בקזבלנקה

ביה"כ בקזבלנקה צילום: צביקה אבנרי

במוצאי השבת, ל"ג בעומר, הוזמנו על ידי בני הקהילה להצטרף להילולה דרבי שמעון המתקיימת בבית העלמין הישן. להילולה המרגשת הגיעו כמה עשרות מבני הקהילה ועוד כמה עשרות אורחים מישראל. החגיגה נפתחה בתפילה מיוחדת לשלומו של המלך מוחמד השישי (המלך הנוכחי) ובדברי הפתיחה צוין כיצד, אך לא מזמן, פעל המלך בעצמו לבקשת חברי הקהילה, ודאג ששמות הרחובות היהודיים המקוריים יוחזרו לרחובות הרובע היהודי. כיום, ברובע שכבר כמעט ולא מכיל יהודים המתגוררים בו, מככבים שמות דוגמת רחוב "תלמוד תורה" ורחוב "רבי מרדכי בן עטר" וכדומה.

ההילולה לוותה בצלילים מאת תזמורת מקומית עם נגנים מרוקאים, שנגנו תחת דגל מרוקו ותמונה של הצדיק הבבא סאלי. כמיטב האירוח המרוקאי בהילולה חולקו לקהל עוגיות מתוקות והקהל הוזמן לאכול ב"על האש" מטעם הקהילה. לצד פיוטים ומזמורים נערכה גם מכירה פומבית של נרות שכל הכנסותיה היו קודש למלאכת שיקום בית הקברות העתיק שמכיל עשרות אלפי קברי יהודים ובינותם קברים של רבנים וצדיקים רבים כגון ר' אברהם אבן עטר ור' יצחק דליויא. 

ההילולה תחת תמונתו של הבבא סאלי

ההילולה תחת תמונתו של הבבא סאלי צילום: צביקה אבנרי

בית הקברות בפס

בית הקברות בפס צילום: צביקה אבנרי

רחוב במרקש

רחוב במרקש צילום: צביקה אבנרי

הקהילה היהודית במרוקו חיה וקיימת, וכמו כל קהילה יהודית יש לה את הצרכים הייחודים שלה. בין אם מדובר בצורכי בטחון ורווחה ובין אם בצרכים לשם קיום רוחני ודתי. רבים מבני הקהילה כיום גדלו במרוקו כילדים וחזרו למרוקו מישראל או מצרפת על מנת לסעוד הורה מזדקן או שנשארו במרוקו מסיבות משפחתיות כאלו ואחרות. הקהילה מונה גם חברי קהילה מבוגרים וזקנים נטולי קרובי משפחה ובעלי צרכים גריאטריים. בקזבלנקה ביקרנו במושב זקנים של הקהילה היהודית, שלאחרונה בסיוע של ארגון הג'וינט ובליווי של יועצים מקצועיים שהובאו במיוחד, עבר מהפכה של ממש באיכות המבנה, הניקיון, התזונה והתעסוקה לקשישים, והפך למקום שמאפשר לזקני הקהילה להזדקן בכבוד. 

בקהילה יש גם ילדים ונוער שזקוקים לחינוך. רבים מילדים אלו לומדים בבית הספר היהודי "נווה שלום".  

בנוסף יש נוער שלומד בבית הספר היהודי מימונידיס של רשת אליאנס. זהו בית ספר ייחודי בו לומדים יחד עם הילדים היהודים גם ילדים מוסלמים. הילדים המוסלמים לא רק שמבקשים להצטרף לחינוך האיכותי, אלה גם לומדים יחד עם הילדים היהודים שעורים בעברית. מרוקו ויחסה ההיסטורי והעכשווי לקהילה היהודית, מציבה מודל מעניין וייחודי של כבוד ודו קיום בין מוסלמים ליהודים. שמראה שאפשר גם אחרת.   

ביה"ס היהודי בקזבלנקה

ביה"ס היהודי בקזבלנקה צילום: צביקה אבנרי

רבים מהפרויקטים הקהילתיים בהם ביקרנו עוסקים ברווחה, חינוך ובצרכים הכי בסיסיים של הקהילה היהודית. והם כולם נעזרו בייעוץ מקצועי, הכוונה ותמיכה מאת ארגון הג'וינט, ה JDC, ארגון שחרט על דגלו את הערך "כל ישראל ערבים זה לזה", על מנת שיהודים בישראל ובכל התפוצות יוכלו לחוש בטוחים ולחיות בכבוד באורח חיים יהודי וגאה. כאן גם המקום שלי להכיר טובה מיוחדת למארגני המשלחת, שאפשרו לי להיחשף לפעילות המשמעותית המרגשת והכול כך חשובה שעושה הארגון יחד ובשיתוף עם הקהילה המקומית, עשיה שהביקור שלנו והשיח עם חברי הקהילה הבהירו את החשיבות הכול כך משמעותית שלה "בשטח", ושההשפעה והתרומה שלה ליהודים בישראל ובקהילות יהודיות בכל התפוצות עצומה. 

22.08.2017

1. איך מוציאים דרכון מרוקאי (מרוקאי)

בן ליוצאי מרוקו שנולד בישראל הורי עלו באמצע שנות ה60 רוצה להוציא דרכון מרוקני

דווח על תגובה לא ראויה
01.04.2019

2. נתניהו במרוקו (elie)

אז מה נתניהו נסע למרוקו והמלך לא קיבל אותו מגיע לנתניהו הגזען

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

דניאל זמיר צילום: עידו איז'ק יחצ

בשומרון סרבו להעלות זמר בעל נטיה מינית לתורה | הרב אליהו: "ודאי שיכול"

קרא עוד