שאלה
שלום וברכה!
תפילות "אין כאלוקינו" ו"פיטום הקטורת" , תמיד היו נשגבות מאוד בעיני. החלטתי לחקור מעט ולתהות על קנקנה של תפילה זו. גיליתי הרבה דברים מעניינים,אבל כמה שהבנתי יותר לא הבנתי.
אני לא רוצה להיכנס לעניינים קבליים כי יש כאלה בפיטום הקטורת,אלא להתמקד בשורה אחת מתוך הברייתא :... "הדק היטב , היטב הדק מפני שהקול יפה לבשמים..."
נשאלת השאלה , מה הקשר בין חוש הריח לחוש השמיעה ולמה דווקא שני אלה.
אודה לרב באם יתפנה מעיסוקיו ויענה על שאלתי.
שנה טובה , ליאור.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום.
את המשפט "הדק היטב היטב הדק" אומר הממונה לאדם השוחק את הסממנים וכך הוא מזרז אותו .
הרעיון הוא שאם השוחק נמצא בשתיקה ונמצא עם עצמו אז הוא מכניס לתוך העבודה שלו ולתוך העשייה שלו את המחשבות האישיות שלו ואת הריכוז האישי שלו (שלא תמיד הוא חיובי וטהור ונקי....) אבל אם הממונה מזרז את השוחק הרי שהשוחק מרוכז בעשיה וכל כולו וכל מתשבותיו הם רק לעשיה זו וכך נאמר בתלמוד בבלי מסכת כריתות דף ו עמוד ב
ת"ר: היו מחזירין אותה למכתשת פעמים בשנה, בימות החמה פזורה, שלא תתעפש, בימות הגשמים צבורה, כדי שלא תפוג ריחה; וכשהוא שוחק, אומר: הדק היטב, היטב הדק, דברי אבא יוסי בן יוחנן; ושלש מנין יתירין שמהן כ"ג מכניס מלא חפניו ביוה"כ, נותן אותה למכתשת בערב יוה"כ, ושוחקן יפה יפה כדי שתהא דקה מן הדקה, כדתניא: : דקה - מה ת"ל? והלא כבר נאמר: ושחקת ממנו הדק, מה ת"ל דקה? כדי שתהא דקה מן הדקה.
אמר מר: כשהוא שוחק, אומר היטב הדק, הדק היטב. מסייע ליה לר' יוחנן, דאמר ר"י: כשם שהדיבור רע ליין, כן הדיבור יפה לבשמים.
והסבירו רבותינו :
"[הדק היטב היטב הדק - הכי גמירי ליה שהבל קול מועיל יותר מבשתיקה]"
כלומר לגבי עשיית היין האדם צריך את הריכוז שלו ואת המחשבות שלו אבל זה לא משפיע על היין כי יין הוא חומר האוצר את כוחו בתוכו ואילו לגבי בשמים שכל מהותם זה להפיץ החוצה את מה שיש בתוכם פנימה הרי שצריך מיקוד גדול וגם במחשבה .ומי שחושב טוב עושה טוב .
נזכרתי בסיפור כיצד מחשבה משפיעה על העשיה :
מספרים על החפץ חיים שבערוב ימיו היה קשה לו להתארח אצל בנו כי תקפו אותו כאבי גב והוא לא היה מסוגל לחליף מיטה ולישון בבית אחר.
אמר לו בנו שהוא ילך לנגר ואותו נגר יבנה מיטה בדיוק כמו המיטה שיש לרב בבית ואת המיטה החדשה ישימו בבית של הבן ואז האבא יכול להתארח אצל בנו.
וכך היה.
בשבת הראשונה כשהחפץ חיים בא לבית בנו טרם עלו כולם לישון הבן היה במתח מסויים האם המיטה היא בסדר והאם אבא שלו ירגיש נוח.
ובאמצע הלילה האבא זעק מכאבי גב...
ושאלו אותו מה קרה אז הוא אמר בבדיחה ...
שכנראה הנגר בנה את המיטה בזמן שלושת השבועות ואת כל צער החורבן הוא הכניס במיטה הזו ...."
עשיה זה תרגום של דיבור ודיבור זה תרגום של מחשבה ולכן בזמן עשיית הסממנים שיתפו את כל החושים בכדי שהם יכתשו אטוב כי תפקידם זה להפיץ החוצה ולכן צריכה להיות בהם עוצמה .
בברכה,
עוזיאל
.