עמונה

שלום שירה,

השאלה שאת מעלה היא אכן כבדת משקל וראויה לדיון רציני. ישנם אנשים שאכן חשים שבגלל המאבק על ארץ ישראל אנו מאבדים את הקשר אל עם ישראל.

אף על פי כן, דוקא עכשיו יש להתחזק ולהגביר את המאבק מול כל הנסיונות לקרוע חלקים מארצנו. ואסביר את הדברים:

אחדות האומה ואהבת ישראל הם אמנם ערכים חשובים מאד, אבל בשום אופן אינם הערכים היחידים, וגם לא הנעלים ביותר, ולא כל מחיר מוצדק כדי להשיג אותם. עבורנו, הערך העליון היחידי הוא לעבוד את ה', ולשמור את תורתו ואת מצוותיו. המאבק על ארץ ישראל אינו מאבק פרטי על בתינו שלנו, ואפילו לא רק על מצוה אחת מבין כל המצוות, אלא על הבסיס לקיומנו כעם. עם ישראל ללא ארץ ישראל הוא כנשמה ללא גוף, שאינה יכולה לפעול בעולם ולמלא את ייעודה. כשם שלא יעלה על הדעת שנוותר על התורה, ואפילו על אות אחת ממנה, גם אם קיומה גורם לריחוק בינינו לבין החילוניים- כך לא יעלה על הדעת שנוותר אפילו על שעל אחד מארץ ישראל. אמנם מלחמת אחים היא דבר נורא, אבל גם בזמן התנ"ך היו מלחמות בין שבטים שונים בעם ישראל בעקבות הפרת התורה ע"י חלק מהם (למשל במעשה פילגש בגבעה). אנו שואפים לחיות בשלום עם כולם, אבל לא נוותר על תורתנו ולא על ארצנו לשם כך.

כמו כן חשוב להבין, שאלה העומדים בראש המאבק נגדנו, אינם שונאים אותנו באמת רק בגלל נושא ההתנחלויות. זה רק תירוץ עבורם. מדובר בתופעה של שנאה והתנגדות ליהדות ולכל דבר שהיא מייצגת. ישנם אנשים המעוניינים להפוך את מדינת ישראל למדינה חילונית לכל דבר, ולמחוק ממנה כל סממן של זהות יהודית* הם מרגישים, ובצדק, שהציבור האמוני הוא המהווה את האיום הגדול ביותר על מזימותיהם, ולכן הם נלחמים כנגדנו בכל האמצעים. מבחינתם, פינוי ההתנחלויות אינו אמצעי להגיע לשלום, אלא להפך- "תהליך השלום" הוא התירוץ להחריב את ההתנחלויות ולפגוע בדתיים.

מדובר בתופעה הדומה לאנטישמיות: הגויים תמיד ישנאו יהודים, ולא משנה מה התירוץ. פעם זה בגלל שהם עניים, ופעם בגלל שהם עשירים* פעם בגלל שהם מתבדלים, ופעם בגלל שהם משתלבים. ואמרו חז"ל: "גדולה שנאה ששונאים עמי הארץ את תלמידי החכמים, יותר משנאה ששונאים אומות העולם את ישראל". זה אמנם קשה, אבל צריך להכיר בכך שמדובר בהתנגדות עקרונית, שוויתורים מצידנו לא ישנו אותה. הראייה היא, שגם את החרדים שונאים, למרות שהם לא "מפריעים לתהליך השלום": אותם שונאים בגלל שהם "משתמטים" מהצבא, ואת הדתיים-לאומיים בגלל שהם משתלטים על הצבא. את החרדים שונאים בגלל שהם שונים ומתבדלים מכולם, ואת הדתיים-לאומיים בגלל שהם נמצאים בכל מקום, וכן הלאה. גם אם כל המתנחלים יעזבו את ההתנחלויות ויעברו לתל-אביב, השנאה כלפיהם לא תפחת, אלא רק תמצא תירוצים אחרים להיתלות בהם (למשל שהם משתלטים על העיר...).

אם ננטוש חלילה את המאבק על ארץ ישראל, לא רק שלא נרוויח אהדה, אלא שנצטייר בעיני התקשורת והעם כפחדנים רכרוכיים שאינם מעיזים להילחם על עקרונותיהם. אנשים יודעים להעריך אדם הנאבק על שלו, גם אם הם אינם מסכימים עם דעותיו. ערן שטרנברג, דובר גוש-קטיף לשעבר, סיפר שעיתונאי בכיר מ"ידיעות" אמר לו, שככל שתושבי הגוש היו "ילדים טובים יותר"- כך גדלה אצל השמאלנים השמחה לאידם. אנו גם רואים שלפני חורבן גוש קטיף תמך בנו חלק גדול מהעם, ודוקא אחרי הפינוי השקט והמאופק- גברה התמיכה בשרון ובתוכניותיו. כך שלא ע"י התקפלות נזכה לאהדה. ע"י המאבק שלנו אנו מבהירים להם עד כמה הדבר חשוב לנו, ועד כמה ארץ ישראל היא דבר מהותי עבור עם ישראל. אם ניכנע ונתקפל, המסר שיובן מכך הוא שאפילו אנחנו לא באמת חושבים שאר"י היא חשובה כ"כ, ושכל המאבק עד עכשיו היה סתם עניין פוליטי.

ונקודה נוספת- אמנם עיקר המאבק מבחינתנו הוא מאבק דתי וערכי, אבל חשוב לזכור שמסירת חבלי ארץ למחבלים מהווה גם איום בטחוני ממדרגה ראשונה על כל תושבי המדינה. כולנו רואים כיצד ככל שנסוגים משטחי ארץ ישראל- כך הולך הטרור ומתגבר. יותר פיגועים, יותר מחבלים מתאבדים, ועכשיו גם טילי קסאם וקטיושות על יישובים בארץ. הפקרת יהודה ושומרון והקמת מדינת טרור פלשתינית בלב הארץ מסכנת את בטחונה של מדינת ישראל כולה. האם אנו רוצים לקום ולעזוב את קו ההגנה שלנו כדי למצוא חן בעיני העם, כשאנו יודעים שבעקבות נסיגתנו יגיעו חלילה הקסאמים אל לב גוש-דן? גם אם הרבה אנשים אינם מודעים לסכנה שבכך, כתוצאה משטיפת המוח התקשורתית, הרי שאנו יודעים את האמת ואסור לנו לאפשר אסון בטחוני שכזה. וכמו שאם רואים אדם ההולך לעשות מעשה התאבדות מבלי לדעת את הסכנה שבכך, שאנו חייבים למנוע אותו מלעשות זאת ולהציל את חייו, גם אם הוא אינו מבין זאת ועלול לכעוס עלינו בשל כך.

כמובן שבמקביל למאבק על ארץ ישראל אפשר להמשיך לפעול גם לקירוב לבבות בתוך עם ישראל, ולהסביר לאנשים את דרכנו ואמונתנו, והמאבק על הארץ אינו אמור לפגוע בכך. כשם שהחרדים מצליחים לקרב אלפים רבים של חילונים כל שנה, למרות התדמית שהתקשורת יצרה להם, כך יכולים גם אנחנו לעשות. אם נסביר להם באמת על מה אנו נאבקים ומה הערכים שלנו, יהיו רבים שיבינו ויזדהו איתנו. אולם אם ננטוש ולא נאבק, נאבד גם את ארץ ישראל, גם את זהותנו הערכית, ולא נצליח לחבר אלינו את עם ישראל, וכך נצא חלילה קרחים מכאן ומכאן.

"חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלקינו, וה' יעשה הטוב בעיניו".


בברכה,
צוות משיבים ישיבת ההסדר קרני שומרון
karnei_shomron@intermail.co.il