לולב

שלום
אמרו חכמים (ויקר"ר ל, יב) שארבעת המינים רומזים לארבעה סוגי האנשים שיש בעם ישראל. ההלולב כנגד תלמידי חכמים שקדנים, שאמנם אינם זוכים להרבות במעשים טובים, אבל כיוון שהם שקדנים, הם מייצגים את לימוד התורה יותר מכל. ובזכות כך, ברכת ארבעת המינים נתקנה על הלולב, לרמוז למעלת התורה שאין למעלה הימנה.

ולהלן הרחבה ומקור התשובה מספר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א
בברכה אייל משה

ב - ארבעת המינים מבטאים את אחדות ישראל
ארבעת המינים מעכבים זה את זה, שאם חסר מין אחד מהם אין מקיימים את המצווה (מנחות כז, א). לכתחילה יש ליטול אותם יחד ולאגוד את הלולב עם ההדסים והערבות, ובדיעבד אם נטלם אחד אחד, יצא ידי חובה (שו"ע תרנא, יב, ועיין להלן ? לעניין אגידת הלולב).
רעיון עמוק צפון בהלכה זו. אמרו חכמים, שכשם שבארבעת המינים יש שני מינים שנותנים פירות - אתרוג ולולב (דקל תמר), ושני מינים שאינם נותנים פירות - הדס וערבה, כך בישראל יש יהודים תלמידי חכמים ויש אנשי מעשה בינוניים. וכשם שאין יוצאים ידי חובת ארבעת המינים אם חסר מין אחד, כך בישראל אין תלמידי החכמים מתקיימים בלא עזרת אנשי המעשה שמסייעים להם בפרנסתם, ואין אנשי המעשה מתקיימים בלא תלמידי החכמים שמקשרים אותם לעולם הרוח ולעולם הבא (עפ"י מנחות כז, א; חולין צב, א; תנחומא אמור; רי"ץ גיאת הל' לולב).
ביתר פירוט ביארו חכמים (ויקר"ר ל, יב) שארבעת המינים רומזים לארבעה סוגי האנשים שיש בעם ישראל. האתרוג יש בו טעם וריח, כנגד יהודים מושלמים בתורה ומעשים טובים. הלולב (דקל תמר) יש בו טעם ואין בו ריח, כנגד תלמידי חכמים שלא זכו להרבות במעשים טובים. ההדס שריחו טוב ואינו נותן פירות, רומז לבני אדם שלא זכו להיות תלמידי חכמים אבל יש בהם מעשים טובים. הערבה שאין בה לא פרי ולא ריח, רומזת ליהודים פשוטים, שלא זכו לתורה ומעשים טובים, אבל הם מזהים את עצמם כיהודים. ולכאורה כיוון שאין בהם תורה ומעשים טובים, לא יוכלו לזכות לחיי נצח בעולם הבא. "מה הקב"ה עושה להם? לאבדם אי אפשר! אלא אמר הקב"ה: יוקשרו כולם אגודה אחת והם מכפרים אלו על אלו". ועוד אמר הקב"ה: "אם עשיתם כך, אותה שעה אני מתעלה", והיכלות של מעלה נבנים על ידי כך, שנאמר (עמוס ט, ו): הַבּוֹנֶה בַשָּׁמַיִם מַעֲלוֹתָיו וַאֲגֻדָּתוֹ עַל אֶרֶץ יְסָדָהּ".
עיקר ההידור נאמר לגבי האתרוג, וכפי שלמדנו הוא רומז לשלימות, שיש בו טעם וריח, כנגד אנשים שלימים, שיש בהם תורה ומעשים טובים, והוא רומז לתיקון העתידי של העולם. וכן נלמד בהמשך, שגם להלכה מדקדקים בהידורו ויופיו יותר מאשר בשאר המינים.
הלולב כנגד תלמידי חכמים שקדנים, שאמנם אינם זוכים להרבות במעשים טובים, אבל כיוון שהם שקדנים, הם מייצגים את לימוד התורה יותר מכל. ובזכות כך, ברכת ארבעת המינים נתקנה על הלולב, לרמוז למעלת התורה שאין למעלה הימנה.
התנאי הבסיסי ללימוד תורה שיהיה מתוך התקשרות לכלל ישראל באחדות, ולמרות שיש דעות שונות וצדדים שונים בתורה, כולם יוצאים ממקור אחד וחוזרים להתלכד יחד לאמירה אחת. ואכן הלולב בצורתו המיוחדת מבטא את תכונת האחדות. עליו צומחים לשני צדדים מנוגדים, אבל הם נצמדים לשדרה באחדות. מצד אחד יש בו עלים רבים, אבל כל אחד חופף את חבירו ומוסיף עליו עוד מעט משלו, וכולם יחד מכסים את השדרה באחדות. וכן כל עלה ועלה מורכב משני עלים שנצמדים זה לזה על ידי התיומת (כמבואר בהלכה ??). גם צורתו הישרה מבטאת אחדות, שהוא כולו מכוון למטרה אחת, וכאשר הלולב מתעקם הרי שהוא פונה לשני כיוונים. וכן אמרו חכמים (סוכה מה, ב): "מה תמר זה אין לו אלא לב אחד, אף ישראל אין להם אלא לב אחד לאביהם שבשמים". כיוצא בזה אמרו חכמים (ויק"ר ל, יא): "כפות תמרים אלו תלמידי חכמים שכופים את עצמם ללמוד תורה אלו מאלו", הרי שהלולב רומז לתורה, שיש בה דעות ומחלוקות, אבל שורש כולן אחד, ומגמת כולן אחת. ומתוך רמז זה תלמידי חכמים צריכים להתעורר להרבות שלום ואחדות, וכפי שאמרו חכמים (ברכות סד, א) "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם".
ההדס רומז למצוות ומעשים טובים, ולכן הצדיקים נקראים הדסים, ובזכותם העולם הזה מתקיים (סנהדרין צג, א). המצווה שההדסים רומזים אליה יותר מכל היא מצוות פרו ורבו, שהעלים המשולשים המבטאים ריבוי רומזים לכך, וכפי שאמרו חכמים: "מה הדס זה רחוש בעלים, כך היה יעקב רחוש בבנים", ו"כך היתה לאה רחושה בבנים" (ויק"ר ל, י).
הערבה רומזת ליופי וכוחות המעשה בעולם הזה, ולכן נמשלה לרחל אמנו וליוסף הצדיק, שמצד אחד מתו צעירים יחסית, כמו הערבה שנובלת במהרה, ומנגד כשהיא מקבלת מים כפי הראוי לה, היא מלאה חיוניות וכוחות צמיחה.
לכאורה לערבה אין שום מעמד, שאין לה טעם וריח, לא תורה ולא מעשים טובים. אולם יש בה כוח צמיחה עצום, והיא מבטאת את החיוניות שבעולם הזה, את ה'דרך ארץ' שקדמה לתורה. ולכן ערכה גדול, שמכוח החיוניות שביהודים הפשוטים, מתחזקים תלמידי החכמים ובעלי המעשים הטובים בעבודתם, ומכוח אותה חיוניות צומחים בישראל אנשי תורה ומעשה חדשים, וכפי שמצינו פעמים רבות שדווקא ממשפחות פשוטות צמחו תלמידי חכמים חשובים ובעלי מעשים גדולים. ולכן הכרחי ליטול בתוך ארבעת המינים את הערבה. ותוך כך למדנו, שרק באיחוד כל הכוחות, עם ישראל יכול למלא את יעודו, לתקן עולם כדבר ה'.